שמה

לך אל נמלה עצל וגו' (אוגר) [תכין] בקיץ לחמה וגו'. רמז הוא אל האדם, כמו שנמלה אין לה מושל ושוטר, כן יש ב' מיני אדם. א' הוא רשע כל ימיו, כמו הנמלה שאין לה שום היכר גדלות הבורא ית'. והמין הב' הוא אשר הולך בדרכי השי"ת, אך לפעמים נופל ממדריגתו. והחילוק אשר ביניהם הוא זה, הא' חושך [לו] ולא אור כל ימיו. והב' כאשר יתחזק ויכיר חסרונו, יגביר היצר טוב על היצר הרע כפלים מבתחילה. והמשל הוא לשדה, פעמים היא כחושה ואינה עושה פירות כל כך, מניחין אותה בורה כדי שיתחזק כוחה.

וזהו פירוש אוגר בקיץ. קי"ץ הוא לשון בו"ר, כמו קי"ץ למזבח, וזה האדם שהוא אוגר, ר"ל מאסף בקיץ, בזה עצמו שהוא בטל ובור מעבודת הבורא ית', כדי שיתחזק אחר כך, הוא בן משכיל.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י טז, ב (סי' רד). אוה"א פא, א.

לך אל נמלה עצל גו' אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה – משלי ו, ו. אוגר בקיץ בן משכיל – משלי י, ה. קי"ץ למזבח – שקלים פ"ד מ"ד וראה פי' הר"ב שם.

-----  הערות וציונים  -----

והמשל הוא כו' מניחין אותה בורה כו' – להעיר מכש"ט סי' לד, קכא, קעח.