שנב

טוב (עבד נקלה) [נקלה ועבד לו] ממתכבד וחסר לחם. פי' כי אין סימן לעבודת השם רק אם יודע בעצמו כי נקלה הוא בפני עצמו, אז הוא במדריגה, ואז עבד לו יתברך, ממתכבד, בפני עצמו, וחסר לחם, דהיינו השפעלט.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א כח, א. כתבי קודש לב, ד. צוה"ר סי' קיד.

טוב נקלה ועבד לו גו' – משלי יב, ט. לחם דהיינו השפע – ראה פרדס רמונים שכ"ג פי"ב ערך לחם.

-----  שולי הגליון  -----

לט) באוה"א מד, א נ"א: טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם. על דרך מה דאיתא בזוהר (זח"א קסו, ב) אמונה דא לחם, כד"א לחם אלהיו הוא אוכל. כי אין סימן לעבודת הבורא ית' רק אם יודע אדם ערכו שהוא נקלה וחסר אמונה, והוא עבד לו ית'. משא"כ להיפך ח"ו, שהוא בעצמו מתכבד. וזה פי' הפסוק, טוב עבד, שהוא עובד ע"י שנקלה הוא בעצמו, ממתכבד בעצמו, וחסר לחם, בוודאי הוא מחוסר אמונה. כי אם היה מאמין באמת, בוודאי היה רואה בעצמו שפלותו וחסרונו כנ"ל.

-----  הערות וציונים  -----

להעיר מפירוש הפסוק בזח"א קסו רע"ב (הובא בר"ח שער הענוה רפ"ז).

אין סימן לעבודת ה' רק כו' – ראה סי' קפט. ורג"כ סי' שעג וסי' שצד.