שנג

אלה"י אברהם אלה"י יצחק ו"אלהי יעקב בוי"ו. כידוע האב מתפאר בבן [בב' בחינות]. בחינה א' מתפאר האב במה שהבן יש לו אהבה כל כך להאב, וזהו [נקרא] אלה"י אברהם, שהיה עובד את השי"ת באהבה יותר מכל החיים [נ"א חשק]. ובחינה אחרת יש שהאב מתפאר שהבן יש לו יראה ממנו, ויש לו שכל גדול בזו היראה, וזהו [מש"כ] הן יראת ה' היא חכמה, וזהו אלהי יצחק שעבודתו להבורא היתה בזה המדריגה. ויש בחינה פשוטה שהבן עובד להאב באהבה ויראה ובכל [נ"א: מכל] מה שיבוא לידו, והעיקר שהאב יתפאר בו [וזה כל כוונתו], וזהו ואלהי יעקב, [שיעבוד את ה' כיעקב], ר"ל זה וזה נכלל ביעקב, האל הגדול הגבור והנורא וכו', השבח [הזה] הוא בשכל.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א כח, ב. כתבי קודש יח, ב.

אלה"י אברהם כו' – ריש העמידה (וכן הוא בשמות ג, ו וטו, שם ד, ה). בוי"ו כידוע – ראה זח"ב כו, א. רבנו בחיי שמות ג, טו. פע"ח שער העמידה פי"א. אברהם שהיה עובד כו' – ראה זח"א קיב סע"ב. זח"ג רסז, א. הן יראת ה' גו' – איוב כח, כח. יצחק שעבודתו כו' – ראה זח"א פז, ב. תקו"ז ת"ע קכב, א. שם קכה רע"ב. זה וזה נכלל ביעקב כו' – ראה זח"א צו, א. שם קמו רע"א. ושם קסט רע"א. האל הגדול כו' – ריש העמידה ע"פ עקב י, יז. ראה זח"ב עח סע"ב. תקו"ז ת"ע קכג, א.

-----  הערות וציונים  -----

ראה סי' רנה. ועיין תהלים – יהל אור להצ"צ לתהלים קמה, ו.

הגדול הגבור והנורא – חג"ת, אברהם יצחק ויעקב, ראה תקו"ז ת"ע קכג סע"א. וראה זח"ג לא, א וזח"ב עט רע"א.

השבח הזה הוא בשכל – ראה ריש סי' רנה (יעקב ראה בעין השכל), וראה שם בהערות.