שסד

רמז הפסוק טוב שם (טוב) משמן טוב. ויש לומר על דרך הלצה, כי מלת ש"ם מורה בתרי גווני. יש שם לשבח, כמו ויצא שם דוד, ויש שם לגנאי, כמו אנשי השם, כי מי שהוא נצחן או בעל מחלוקת יש לו שם שהוא נצחן או בעל מחלוקת. וידוע כי שמן טבעו צח ונחת והשקט, וגם הוא גורם נחת והשקט, כדמיון אדם שיכור שרפואתו לסוך אותו בשמן להשקיטו משכרותו. וז"ש טוב שם (טוב), ר"ל איזה שם הוא טוב ושבח לאדם, כשהוא נמשך משמן, ר"ל שהוא איש נח ושקט כמו שמן כנזכר, אבל לא טוב השם מחמת שהוא נצחן ובעל מחלוקת. ואמר טו"ב פעם ב', משמן טו"ב, להורות שמלת טו"ב גם כן הוא נמשך משמן. כי שמ"ן בא"ת ב"ש בי"ט, והתארכות הי' הוא ו', ונעשה אותיות טו"ב.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

טוב שם משמן טוב – קהלת ז, א. ויצא שם דוד – דה"א יד, יז. אנשי השם – בראשית ו, ד. שמן טבעו נח כו' – ראה סנהדרין כד, א ורש"י שם ד"ה משמנין. ירושלמי נדה פ"ג ה"ג. זח"ג לט, א.

-----  הערות וציונים  -----

שמ"ן בא"ת ב"ש בי"ט . . טוב – ראה לקו"ת להאריז"ל פ' עקב סד"ה ארץ זית שמן ודבש.

והתארכות הי' הוא ו' – ראה סי' קיד סד"ה ונחזור. סי' רסב רד"ה ונחזור.