שע

כי ארץ הנגב נתתני ונתת לי [גו'] את גלות עליות ואת גלות תחתיות. כי משה היה קשור ודבוק לאי"ן, ולכך היה יכול לצרף אחת אל אחת והיה מקים את המשכן ולא אחר. כי משה הביא אי"ן לכאן, כי שם חלקת מחוקק ספון, [ר"ל] כי החקיקה והצרופים ספון. אך כשהענין בדחילו ורחימו נעשה מעצמו [נ"א: אך הענין כשעושין בדחילו ורחימו אזי נעשה הדבר מעצמו] על ידי שבא לאי"ן, כמ"ש במקום אחר. ולכך בשלמה כתיב בהבנותו, שנבנה מעצמו, ובאי"ן לא יכול למות [נ"א: לא שייך שם מיתה], כי החכמה תחיה (את) בעליה ואין שייך בו שבירה, ולכך מ"ה מתקן כל השבירה, (ואין) [והאי"ן אין] יכול לקשר עצמו בתענוגים התחתונים, ולכך משה היה פרוש מן האשה. ולכך בפטירתו נסתם ממנו מעינות החכמה, מעיי"ן החכמה הוא אי"ן, [ואז היה יכול למות]. ועתניאל בן קנז החזיר בפלפולו, שבא ממדריגות התחתונים (להשיג) [והשיג] אי"ן, ובזה היה מחזיר ההלכות. והיה לו חשקה גדולה להתקשר שם (במשה) [כמו משה], אף שלא בא בוודאי למדריגת משה, אך [נ"א: אך אעפ"כ השיג מדריגה זו קצת] והיה גם כן מובדל מן האשה. וזהו ארץ הנגב, אהבה רבה כנזכר, שאין בו טוב הגנוז בתחתונים כנזכר, אלא תורה ופרישות. ונתת לי גלות עליות, שיגיל בעליות, וגלות תחתיות, שיביא תענוג למדריגות תחתונות, והבן היטיב והדברים ברורים למבין.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' רלב (רמו).

כי ארץ הנגב גו' את גלות עליות גו' – יהושע טו, יט. והיה מקים את המשכן ולא אחר – פקודי מ, יח. נשא ז, א. תנחומא תשא לא. שם פקודי יא. במ"ר יב, יא. זח"ב רלה סע"ב. כי שם חלקת מחוקק ספון – ברכה לג, כא. אזי נעשה הדבר מעצמו – ראה תנחומא פקודי יא. כמ"ש במ"א – ראה מדל"י סי' רכה (רלז). בהבנותו – מ"א ו, ז. שנבנה מעצמו – שמ"ר נב, ד. זח"א עד, א. זח"ב רכב סע"ב. החכמה תחיה בעליה – קהלת ז, יב. מ"ה מתקן כל השבירה – ע"ח ש"י פ"א. משה היה פרוש כו' – שבת פז, א. בפטירתו נסתם כו' – סוטה יג, ב. החכמה הוא אי"ן – תקו"ז תמ"ב פא, ב. שם ת"ע קכז סע"א וקלג רע"ב. ועתניאל בן קנז החזיר בפלפולו – תמורה טז, א. ארץ הנגב אהבה רבה – ראה זח"א קנג רע"א.

-----  הערות וציונים  -----

משה היה קשור ודבוק לאי"ן – ראה סי' שצד. וראה סי' רמח סד"ה ולפי.

משה הביא אי"ן לכאן – ראה סי' יג סד"ה וכשעשו, ובהערות שם.

ואין שייך בו שבירה – ראה ריש סי' רצו.

והאי"ן אין יכול לקשר כו' – ראה סי' רמח סד"ה והנה בצדיקים, וסי' תכד סד"ה ותרין צדיקים, דאי"ן אינו מתאוה לכלום.