שעד

הוי עיר הדמים, במדרש הוי מקמי קרתא (דשופכי) [דשפכו] דמים בגוה. ויש לפרש, כי הנה אמרו רז"ל לא יאכל אדם עד שיתפלל שנאמר לא תאכלו על הדם. פירוש, דכתיב כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא, נמצא כי עיקר האדם הוא על שם הדם שבו. ולמה נקרא אד"ם ולא נקרא ד"ם, רק [נ"א: אלא] כשמדבק את עצמו בבורא יתברך וממשיך בקרבו אלופ"ו של עולם, נתחבר האלף אליו, ואז נקרא אד"ם. וזהו לא תאכלו על הד"ם, ר"ל כשעדיין לא חיבר אליו אלופו של עולם. רק אחר התפילה, כשחיבר דמו לאלופו של עולם ואז נקרא אד"ם, אז מותר לו לאכול ולא קודם כנזכר. וזהו הוי עיר הדמים, פי' שהם נקראים דמי"ם שאינם מחברים אלופו של עולם. והנה קשה למדרש והלוא כל העולם קודם תפילה נקראים ד"ם, ומה זה הו"י, ומתרץ המדרש דשפכ"ו, פירוש לשון תפילה כמו אשפוך שיחונ, עכ"ז דמים בגוה, פירוש שהיו מתפללין שלא בכוונה והוי כאילו לא התפללו.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' רטז (רכז)

אוי עיר הדמים – יחזקאל כד, ו. במדרש אוי מקמי כו' – איכ"ר פתיחתא ה. לא יאכל אדם כו' – ברכות י, ב. לא תאכלו על הדם – קדושים יט, כו. כי נפש כל בשר גו' – אחרי יז, יד. אלופ"ו של עולם . . האלף – זח"ג לא, א. אשפוך לפניו שיחי – תהלים קמב, ג.

-----  שולי הגליון  -----

נ) במדל"י אשפוך שיחי ע"פ תהלים קמב, ג אשפוך לפניו שיחי. או אפשר ע"פ תהלים קב, א ישפך שיחו. בכל אופן צריכים לתקן הלשון.

-----  הערות וציונים  -----

ולמה נקרא אד"ם כו' ואז נקרא אד"ם – ראה סי' קלד.