שעט

וחנהנג מדברת על לבה. פירוש, וחן הה' מוצאות הפה כשהם (מחונכי') [מחוננים] לפני הקב"ה, מדברת, ר"ל הם נדברים, על לבה, כביכול למעלה (מ)[ב]עולם המחשבה. וזהו ואתחנן אל ה', ר"ל וא"ת, הם כ"ב אותיות, חנ"ן, חנינות [נ"א: חננתי], אל ה' בעת ההיא לאמר. שיש כ"ח עתים י"ד טובות וי"ד רעות, וזהו בעת ההיא, [ע"ת] שהיא נוקבא דהיינו עת רעה, לאמר, רצה לומר הביאותם לעולם המחשבה, אמירה היא מחשבה [בלב].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' סד (עז). אוה"א יז, ב.

וחנה מדברת על לבה – ש"א א, יג. ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר – ואתחנן ג, כב. וא"ת הם כ"ב אותיות – זח"א טו, ב. שם כט, ב. אליהו רבה פי"ח. שיש כ"ח עתים כו' – קהלת ג, ב-ח. תקו"ז תס"ט קא, א. אמירה היא מחשבה – זח"ב יז, א. זח"ג קסא, א.

-----  שולי הגליון  -----

נג) סי' שעט-שפ לעיל סי' קפז בשנויים קלים.

-----  הערות וציונים  -----

כבר הובא לעיל סי' קפז.