שפז-א

אלקיכם כהן הוא. פי' דאין עובדים את השי"ת אלא בכח שנתן, ובמחשבה ובדיבור זאת היא עולם המחשבה ועולם הדיבור. נמצא כי מחמתו עובדים אותו. וזהו הקב"ה כהן הוא, שעובד בעצמו כביכול את עצמוב.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א ב, א. לקו"א לג, ב. מדל"י סי' קנ (קנח) [עד נמצא].

אלקיכם כהן הוא – סנהדרין לט, א.

-----  שולי הגליון  -----

ב) במדל"י: אלהיכם כהן הוא, ר"ל שעובד את עצמו. כי מחמת כח הניתן במחשבה מעולם המחשבה, ובדיבור מעולם הדיבור, האדם מחשב ומדבר.

-----  הערות וציונים  -----

להעיר מסי' רעג ובהערות שם. וראה מדל"י סי' קמו (קנד): יחשוב שעולם הדיבור מדבר בו וזולתו א"א לדבר כמ"ש אד' שפתי תפתח, וגם כן מחשבתו א"א להיות כ"א ע"י עולם המחשבה, והוא כשופר, כי מה שתוקעין בתוכו אותו הקול הוא מוציא ואם יפרוש ממנו התוקע אז לא יצא קול, כך בהעדר ח"ו ית' ממנו אינו יכול לדבר ולחשוב. ובאורח לחיים פ' האזינו בד"ה זכור: שמעתי בשם הרב בוצ"ק מהו' דוב בער זללה"ה פירוש הפסוק כשופר הרם קולך ר"ל האדם צריך לחשוב א"ע כאין ואין בו שום זכות ומע"ט ואעפ"י שעושה מצות ומעשים טובים הוא אינו עושה כי עושה בכח הש"י ובשכלו ובחסדו ובטובו שהיטיב לו, ע"ד מי הקדימני ואשלם, וגם בתפלתו יחשוב שעולם הדיבור מדבר בו ומחשבתו הוא עולם המחשבה והוא כשופר שאין בו שום קול רק מה שתוקעין, וזהו כשופר הרם קולך, ודפח"ח. ועד"ז בתפארת עוזיאל לר"ה: שמעתי ממורי ורבי הגאון החסיד מו"ה דוב בער ז"ל נבג"ם עה"פ והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלקים דהנה זה נראה לעיני כל אדם המנגן יפה בעת שמנגן יש לו כמה פניות ומכוון הכל להתפאר בקולו, לא כן הכלי שמנגן בו הוא דומם ובודאי אין יכולת בהכלי לעשות שום פניה, וזה היה כנגן המנגן ר"ל אם יהיה המנגן הוא האדם, כנגן, ר"ל כהכלי שמנגן בו, שאף לו לא תהיה שום פנייה כמו הכלי שאין לו שום פנייה אז ותהי עליו רוח אלקים. [ולהעיר שכן מבוארים פסוקים אלו בס' בינה לעתים, עת משפט דרוש ה' (ז, ז).]

שעובד בעצמו כביכול את עצמו – ראה סי' רצ.