שצא

אליהו חי לעולם, אעפ"י שהוא מורכב מד' יסודות, והם בזמניות. אך השורש של הד' [יסודות] הם אחדות, וכשממשיך האחדות בהם הם מתגדלים ובאים למעלה מזמניות ובאים לאחדות פשוט, ויכול לחיות לעולם.

וזהו פירוש יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. שהאדם כשרוצה לילך מהלך ת"ק שנה צריך לילך הרבה, ובחלום יכול לילך ברגע אחד מפני שהוא למעלה מזמניות. והתענוג שיש לו ברגע אחד שם, שהוא למעלה מהזמניות, אין יכול כאן עולם הזה לסבול כי הוא בזמן, והיה הזמן בטל ממציאות. כי הזמן הוא בריאה, ואינו יכול לקבל מה שלמעלה מן הזמן.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י מ, ג (סי' רצ). אוה"א ו, ב. לקו"א לח, ב.

אליהו חי לעולם – ויק"ר כז, ד. מד' יסודות והם בזמניות – ראה רמב"ם הלכות יסוה"ת פ"ד. מו"נ ח"א פע"ב. השורש של הארבעה יסודות כו' – ראה ע"ח שמ"ב פ"א. יפה שעה אחת כו' – אבות פ"ד מי"ז. הזמן הוא בריאה – אמו"ד לרס"ג מ"ב פי"א. מו"נ ח"ב פי"ג. שם ריש פ"ל.

-----  הערות וציונים  -----

מד' יסודות והם בזמניות כו' – ראה סי' שפז-ג ובהערות שם.

וזהו פירוש יפה שעה כו' – ראה סי' תמד. וכן בסי' רמה סד"ה או יאמר.

כי הזמן הוא בריאה – ראה סידור עם דא"ח לאדה"ז שער הק"ש, בריש ד"ה להבין פ' ראשונה (עה סע"ד): ידוע בשם הה"מ ז"ל משום דהזמן עצמו הוא בא ונמשך בבחי' בריאה יש מאין והוא בחי' נברא מחודש כו' כשאר כל הנבראים, וכן בבחי' האצילות הזמן דשם הוא בבחי' נאצל מאין ליש כו' והיינו שנמשך ובא מלמעלה מהזמן דאין שם בחי' זמן כלל. ועיין מה שהאריך בזה כ"ק אדמו"ר זי"ע באגרות קודש ח"א ע' רצג ואילך.