שצב

חומר בקודש מבתרומה. התורה שבע"פ מוכיחה את האדם כאם את בניה, ואומרת כמה אוהב אתכם הקב"ה. כמשל מי שיש לו בן אהוב, אף על פי שרחוק ממנו מצייר מחשבתו בתמונותיו [נ"א: מצייר תמונתו במחשבתו]. אף על פי שהמחשבה הוא רוחניות נתהוה (בתמונת) [בה תמונת] גוף. כך הוא יתברך, אפילו הגופים (שלא) [שלנו] הם תמיד במחשבתו. וזהו חומר בקודש, האיך בא החומריות בו ית', מבתרומה, מכח המדריגה התחתונה. וכמה יש (לו) [לי] לרחם עליו ית', שכל מה שאני מגשם את עצמי מביא כביכול כך למעלה, (וכשאתה) [וכשאדם] מוליך את המלך ומוליך אותו למקום מלוכלך אזי הוא מורד במלכות חס ושלום.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א ו, ב. לקו"א לט, א.

חומר בקודש מבתרומה – חגיגה כ, ב.

-----  הערות וציונים  -----

ראה לקמן סי' תב.

כמשל מי שיש לו בן כו' – ראה סי' סד ד"ה והנה כשהאב, ובהערות שם.