שצט

הרחק משכן רע. כי היום הוא בקל להשיג רוח הקודש יותר מזמן הבית. כמשל המלך שיצא מביתו לדרך, אזי אפילו בן כפר שאינו הגון לבוא לפני המלך בהיותו בבית מלכותו, ובדרך יכול לדבר עם המלך ולהביא אותו אצלו בפונדקי שלו. כך האדם, מיד כשחושב בדביקות הש"י אזי שורה עמו. וכשיזדמן לו איזה תאוה אל יעשה אותו, או איזה מחשבה זרה אל יפנה אליה, שלא יפרוד ממנו ית', ויעשה הכל לשמו ית'. וזהו הרחק משכן רע, מכח השכן הגדול השורה אצלך הרחק הרעח.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' עז (פח). אוה"א יא, א.

הרחק משכן רע – אבות פ"א מ"ז.

-----  שולי הגליון  -----

ח) במדל"י נ"א: דהנה היום בזמן הגלות הוא בקל להשיג רוח הקודש יותר מבזמן הבית. כמשל המלך כשהוא בבית מלכותו אי אפשר להתקרב אליו כל כך כמו שהוא בדרך, שאז יוכל להתקרב אליו כל מי שירצה. אפילו בן כפר שאינו הגון לבא לפני המלך בבית מלכותו, ובדרך בפונדק שלו יכול לבוא לפניו ולדבר עמו. כך היום בגלות, כשהאדם מחשב בדביקות הש"י ב"ה אזי מיד שורה עמו ושוכן אצלו. בכן ראוי לאדם שיתרחק עצמו מן התאות ומחשבות זרות בכדי שלא יפרד ממנו ית', רק יעשה כל מעשיו לשמו ית'. וזהו הרחק משכן, ר"ל ממי ששוכן אצלך, הרחק הרע.

-----  הערות וציונים  -----

כי היום הוא בקל להשיג רוח הקודש כמשל כו' – ראה נועם אלימלך פ' וישב ד"ה או יאמר (הב'. בביאור שם זבולון): ששמעתי משל מתוק מפי אדומ"ו הרב המגיד דק"ק ראויני זלה"ה והוא שאנו רואים שכעת אשר אנחנו בגלות המר יש בני אדם שזוכים לרוח הקודש בקל יותר מבימי הנביאים שהיו צריכין השבעות והתבודדות רב כידוע כדי שישיגו הנבואה ורוח הקודש. ואמר משל נפלא ומתוק למשל המלך שהוא במקום כבודו בביתו בחצירו בפלטין שלו ויבא איזה אוהב המלך וירצה להזמינו לסעודתו לביתו אזי בוודאי יכעוס עליו המלך כי אין זה כבוד של מלך לצאת מפלטין שלו לבית אחרים גם אם יהיה הסעודה גדולה עד למאוד, ובלתי אפשרי שיזמין את המלך לביתו עד שיכין כל הכנות ויעמוד מליצים ופרקליטין גדולים שימצא חן בעיני המלך שיבא לסעודתו. אבל כשהמלך נוסע בדרך ורוצה ללון בדרך אזי כאשר ימצא מקום נקי באכסניא נקי אף אם בית המלון הוא בכפר אם הוא רק נקי אזי זה בית מלונו ללון שם. והנמשל מובן ממילא בזמן שבית המקדש קיים והיה שכינת כבודו בבית קדשי הקדשים אזי אם היה אדם רוצה לשאוב רוח הקודש או נביאות היה צריך עבודה גדולה כמו שמצינו בשמחת בית השואבה ששם היו שואבים רוח הקודש. אבל עתה בגלות המר הגם השכינה קדושה גלתה עמנו ובעוונותינו הרבים היא נע ונד בארץ ותשוקתה מאוד מצוא מקום דירה לשכון בה, ואם מצאה מנוח מקום נקי אדם שהוא רק נקי מעבירות וחטאים אזי שם היא דירתה ודפח"ח.

ובעבודת ישראל ר"פ מסעי: וכבר הקדים לנו אדומו"ר ז"ל הנ"ל רמז בפסוק כל רודפיה השיגוה בין המצרים, דהיינו כל מי שרודף להמליך את הבורא יוכל להשיג יותר דוקא בימים אלו בין המצרים, למשל כי כשהשר יושב בביתו אז אימתו מוטלת אשר לא כל איש ואיש יכול לבא פנימה, מה שאין כן אם השר עובר בשוקים וברחובות חוץ לפלטרין שלו אז הוא קרוב לכל קוראיו ויאזין שועת כל הקוראים בשמו. וכן הנמשל לדעת כי בזמן הזה כי כצפור נודדת מקנה וגו', לכן הרשות נתונה לכל אדם להתקרב אל מלכו של עולם והוא עונה אליהם עכ"ל. (וכן שם אבות פ"ד מ"ז.)

וזהו הרחק משכן רע כו' – ראה אוה"מ ר"פ נח: המגיד ע"ה זללה"ה ביאר משנה הרחק משכן רע, ודקדק מהראוי לכתוב התרחק משכן רע שקאי על האדם שיתרחק א"ע והרחק משמע פועל יוצא כאשר דקדק בזה במדרש שמואל, ופירש הרחק משכן, ממי ששוכן אצלך הוא הקב"ה השוכן בתוך אבריו של אדם מראש ועד עקב, הרחק בשבילו רע ממלא קומתך לבלתי יאחז שום כיעור וטינוף ודבר מגונה ואזי תגרום שיסלק מעליך ח"ו, למשל אדם שרוצה להזמין אצלו מלך ב"ו בתוך ביתו כמה טרח ומשתדל בכל התאמצות לפנות ביתו ומחנתו הרחק מן המחנה כמלא עינו מן הכיעור והדומה ורוח רע, וכ"ש וק"ו בן ק"ו מהראוי להיות שיטהר האדם את לבו מתאות הבהמיות ומ"ז בכדי שישרה הקב"ה בתוך לבו ורמ"ח איבריו וכל פרטי מעשיו יעשה לשמו הגדול לבלתי יפרוד ויסתלק ממנו.