תב

אמרו רז"ל בים נדמה להם כבחור ובסיני נדמה להם כזקן. ולכאורה אינו מובן, הא כתיב כי לא ראיתם כל תמונה. ויש לומר על פי משל, האב אוהב את בנו, ומפני גודל האהבה שיש לבנו נחקקה להאב צורת הבן כמו שהוא עומד [לפניו]. וכשהבן עדיין קטן [עדיין] נדמה לאביו במחשבתו צורת קטן, וכשהוא גדול נדמה לו צורת גדול במחשבתו. וזה ידוע כי ישראל עלו במחשבה, פי' שהם תמיד נחקקין במחשבה העליונה כמו שהבן נחקק במחשבת אביו. והנה כשהבן מתכשר במעשיו וטוב בעיני אביו המעשים שלו, כך הוא חקוק במחשבת אביו. וכן ח"ו להיפוך, החקיקה גם כן כך. וז"ש אם רחץ ה' את צואת בנות ציון, פי' (כי) [כביכול] השי"ת רחץ את עצמו מצואת בנות ציון, לפי שהיו חקוקים במחשבתו כביכול. ולטובה נאמר [בישראל] ישא ה' פניו אליך, ר"ל אותו הפנים שלהם החקוקים במחשבתו. והנה ידוע כי כשיצאו ישראל ממצרים היו כעובר הנשמט מרחם אמו, וכשבאו על הים היו כנער שגמלתו אמו, והיה בהם קצת דיבור, אבל לא בשלימות. וזה סוד שלא היו יכולים לומר שירה מעצמם, אלא מה שאמר להם משה ענו אחריו. וזהו פי' שאמר להם משה ואתם תחרישון, שלא היו עדיין יכולים לדבר בשלימות רק כנער קטן.

וזהו פי' בים נדמה להם כנער, ר"ל כאשר היו ישראל בעת ההיא, כך נדמה במחשבה עליונה צורתם גם כן כנער ובחור. וכאשר באו למרה נמתקו שם, וזהו פי' הפסוק כי מרים הם, ר"ל כי ישראל היו עדיין מרים ונמתקו שם. וכשבאו להר סיני היו משיגים כבר ללמוד ואמרו נעשה ונשמע, ומעצמם היו משיגים כבר חכמה עילאה, והיו אז בסוד זקן, זה קנה חכמה. וזהו ובסיני נדמה להם כזקן, ר"ל כי צורתם נחקקה במחשבה עליונה בצורת זקן, כדרך הבן שנחקק במחשבת אביו כפי גדולתו ושלימותו. וזהוטו פי' שיחת לו לא בניו, כמו שכתב בזוהר לא עבדין ליה חבילו עבדין לגרמיהון.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' ריח (רכט).

אמרו רז"ל בים נדמה כו' – פס"ר כא, ו. ראה מכדרשב"י בשלח טו, ג. מכדר"י פ' בשלח מס' דשירתא פ"ד. שם יתרו מס' דבחדש פ"ה. כי לא ראיתם גו' – ואתחנן ד, טו. ישראל עלו במחשבה – זח"א כד, א. בר"ר א, ד. אם רחץ ה' גו' – ישעיה ד, ד. ישא ה' גו' – נשא ו, כו. כשיצאו כו' כעובר כו' – יחזקאל טז, ד. שלא היו יכולים לומר כו' – סוטה כז, ב. ואתם תחרישון – בשלח יד, יד. כי מרים הם – בשלח טו, כג. ונמתקו שם – ראה בשלח טו, כה. נעשה ונשמע – משפטים כד, ז. זקן זה קנה חכמה – קידושין לב, ב. שחת לו גו' – האזינו לב, ה. בזוהר לא עבדין כו' – זח"ג רצז, ב.

-----  שולי הגליון  -----

טו) וזהו כו' ליכא במדל"י.

-----  הערות וציונים  -----

עיין סי' קל ובהערות שם

על פי משל כו' – ראה סי' סד ד"ה והנה כשהאב, ובהערות שם.