תד

מ"ט שערי בינה נמסרו למשה חוץ מאחד. איתא בזוהר מה שמו של השער הזה אית"ן. פי' על דרך נודע בשערים בעלה, כל חד כפום שיעורין דיליה. ויש ז' מדות, חצבה עמודיה שבעה, אהבה ויראה והתפארות ונצח והוד ויסוד ומלכות, וכל אחד כלול מכולם. למשל כשאוהב את אחד, שונא את שונאיו, וזהו יראה, ומפאר אותו, ומנצח את שונאיו, ומקושר לו. וסיום הדבר נקרא מלכות, מדריגה התחתונה. ועיקר המדות הם ה', כי התקשרות באה מכח המדות הנזכרים, שמקושר לאהבה וליראה. ואלו החמש הם כלולים מעשר כנזכר, אלו שבע הנזכרים וג' עליונות. למשל אהבת הקב"ה ממה היא באה, כשאני יודע [שיש בורא] אני אוהב אותו. ומזה אני יודע שאני מבין [נ"א: וממה אני יודע, דאני מבין בשכלי] שיש בורא יתברך. ומזה אני מבין (שצמצם) [שצמצמתי] את מחשבתי שלא לחשוב בשום דבר אך בזה. וזה המדה נקראת אי"ן, שדוחה מחשבות אחרות. וזהו מדת החכמה. וכתיב ראשית חכמה, וכשנקרא ראשית עדיין אינו אחדות, שהרי ראשון הוא מלשון מספר, כי אח"ד הוא לשון אחדות מסתמא יש מדריגה שהוא אי"ן [נ"א: כאין נגדו] וכנגדו הוי זה י"ש. וזהו חמשים שערי בינה, שכולם הם שער לעבודת הקב"ה. ושער אי"תן לא נתגלה לו. אי"תן נקרא מדת אי"ן, והצירוף הוא אי"ן ת', [ות'] לשון [תענוג לה]. זהו הת"ענוג לא נתגלה לו, כי הוא היה תמיד דבוק להקב"ה, והיה הדבר אצלו תמידיות, ולא תענוג מקרי כידוע. אבל יתרו שהיה מקודם כומר לע"ז, ואח"כ עבד להקב"ה והיה בא להתענוג. כמשל בן המלך שהיה בשביה ואח"כ בא אל המלך, יש להמלך תענוג. ולכן כתיב ביה אי"תן מושבך. וזהו עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלק"ים, שהעלה כל המדריגות התחתונות אל הקדוש ברוך הוא. וזהו פירוש המדרש שבע שבתות תמימות, שיהיו [תמימות] בשלימות.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א טז, ב. לקו"א מו, א.

מ"ט שערי בינה כו' – ר"ה כא, ב. איתא בזוהר מה כו' – זח"ב קי, ב. נודע בשערים בעלה – משלי לא, כג. כל חד כפום כו' – זח"א קג רע"ב. שם קכט, ב. תקו"ז ת"ע קלה, ב. ויש ז' מדות חצבה כו' – ראה זח"א פב סע"א. זח"ב רעו, ב. חצבה עמודיה שבעה – משלי ט, א. וכל אחד כלול מכולם – תקו"ז תי"ז לא סע"א. תמ"ז פד, א. שם תס"ט קטז, ב. פרדס רמונים ש"ח פ"ב. אי"ן . . וזהו מדת החכמה – תקו"ז תמ"ב פא, ב. שם ת"ע קכז סע"א. וקלג רע"ב. ראשית חכמה – תהלים קיא, י. יתרו שהיה מקודם כו' – שמ"ר א, לב. אי"תן מושבך – בלק כד, כא. ראה שמ"ר כז, ג. עתה ידעתי כי גו' – יתרו יח, יא. שבע שבתות תמימות – אמר כג, טו. שיהיו בשלימות – תו"כ אמר פי"ב ה"ו. מנחות סו, א. ראה זח"ג רנה, א. של"ה מס' פסחים ר"פ תורה אור.

-----  הערות וציונים  -----

וכשנקרא ראשית כו' מלשון מספר כו' – ראה סי' כז ובהערות שם.

תמידיות ולא תענוג מקרי כידוע – ראה ריש סי' לה ובהערות שם.

אבל יתרו כו' – ראה ריש סי' קצב.