תה

גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מיראת שמים. כי יש פעם שצדיק עובד את הקב"ה מביא תענוג גדול בעולם. כי מה שמעורר בעצמו, כביכול מתעורר בהקב"ה, אם אהבה, נגלה בהקב"ה ג"כ אהבה. כמשל האב אינו מגלה מדות שלו, אלא כי אם כשבא אצלו בן החביב אזי מראה אהבתו. אזי כל העולמות מתענגים. נמצא זה, שעושה התענוג הזה, [נקרא] יגיע כפיו, [והוא] יותר מיראת שמים. כי הנה בָּנוּ יש אהבה ויראה והתפארות על הקב"ה, ובהקב"ה כביכול יש גם כן אהבה שאוהב אותנו, ויראה שלא נפרד ממנו, כאב שירא שלא ילך הבן ממנו, והתפארות שמפאר אותנו. וזהו יותר מיראת שמים, מן המורא שהקב"ה ירא ומעורר אותו שלא יחטא, כמו בנח את האלקי"ם התהלך. אבל אברהם אשר התהלכתי לפניו, ומעורר בעצמו יראה, [אזי] כביכול מעורר בהקב"ה יראה, כמשל האב שהבן אינו רוצה להפרד ממנו, וירא שלא יפרד האב ממנו, האב גם כן ירא שלא יפרד ממנו.

וזהו פירוש הבן יקיר לי, כשהבן יקיר לי שעושה הכל לשמי, אפרי"ם, שמפרה [ומרבה] מדותיו [נ"א: בי' מדות] כביכול, אם ילד שעשועים, שאפילו כשהוא בשכל דילדות אני משתעשע בו, כי מדי דברי בו, בהשכינה, [נ"א: בו, פי' שהשכינה שורה בו, אמנם] אנו בכל מעשינו מעוררים את השכינה, והשכינה את עולם האופנים, ואופנים את עולם הכסא, ועולם הכסא את הקב"ה. לכך הצדיק שעובד את הקב"ה מאהבה, מביא (את) [התגלות] הקב"ה בעולם האהבה. ובעולם האהבה יש אלף אלפים ורבוא רבבות עולמות, וכולם מתעוררים ועובדים את השי"ת אפילו בלי הכנה. וזהו עולם האהבה אינו מתעורר, ופעמים שהצדיק (אינו) מעורר אותו. אך כשהוא מדובק בקליפה, ואין בו אלו [נ"א: אינו בא ל-] התעוררות. ולכך יאחז במדת יראה כדי לפרוד מן הקליפה, ואז יעבוד את השי"ת בשלימות.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א טז, ב. לקו"א מו סע"ב.

גדול הנהנה כו' – ברכות ח, א. מה שמעורר כו' מתעורר כו' – ראה זח"א קכה, ב. שם רמד, א. זח"ב קפד, ב. את האלקי"ם התהלך – נח ו, ט. אשר התהלכתי לפניו – חיי שרה כד, מ. הבן יקיר לי גו' אם ילד גו' מדי גו' – ירמיה לא, יט. אפרי"ם שמפרה – ע"פ מקץ מא, נב. מעוררים את השכינה והשכינה כו' – ראה זח"א רמד, א.

-----  הערות וציונים  -----

מה שמעורר בעצמו כ"י מתעורר בהקב"ה כו' – עיין סי' קלד ד"ה וזהו על דמות הכסא, ובהערות שם. וסי' ש.

שאפילו הוא בשכל דילדות אני משתעשע בו – להעיר מסי' קמ ד"ה משל לאב. סי' רלו. וסי' רמח ד"ה והנה נאמר.