תי

סייג לחכמה שתיקה. כי כשהוא בשתיקה יכול הוא לדבק את עצמו בעולם המחשבה שהוא חכמה.

ועיקר הדביקות יכול להשיג כשיתחזק א"ע תמיד לעלות לעולמות עליונים, ויפרוש מחשבתו מאלו השפלים. ואם ראה שיש מחיצות מבדילות, יסגף את עצמו. אבל העיקר היא המחשבה, יחזיק תמיד לעלות למעלה.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י טו, ג (סי' קצ-קצא). אוה"א פב, א.

סייג לחכמה שתיקה – אבות פ"ג מי"ג. המחשבה שהוא חכמה – זח"ב כ, א. תקו"ז יז, א. ואם ראה כו' יסגף את עצמו – ראה זח"ג קסח, א.

-----  הערות וציונים  -----

כשהוא בשתיקה יכול כו' – ראה צוה"ר סי' קלג ובהערות שם.

ואם ראה כו' יסגף את עצמו – להעיר מזח"ג קסח, א אעא דלא סליק ביה כו' (וראה תניא רפכ"ט ושם פ' מב).

כי אדם החכם יכול כו' – ראה סי' תל.

ולא יסתכל חוץ לד' אמות לראות תמיד בשם בן ד' כו' – ראה ר"ח שער הקדושה פ"ח טעם שלא להסתכל חוץ לד"א כו' עיי"ש. ועיין לעיל סי' רו ובהערות שם. ולקו"י סי' נב.

עיקר כל דבר שבעולם הוא הרוחניות שבו כו' – ראה סי' תיג. וראה סי' רלג ובהערות שם.

וכן בדיבור כנזכר יכול כו' – עיין סי' סב ד"ה והנה, ובהערות שם. וראה לקמן סי' תל. וכש"ט סי' קג ובהערות שם. רג"כ שם סי' שסו.