(תיא)

ואמרו רז"ל אור זו מעשיהם של צדיקים וכו'. פירוש, כי אדם החכם יכול לאכול דברים טובים ושארי תענוגים, ומכל מקום יכול הוא לסגף את עצמו בהם. וכן לראות בכל מקום שירצה, ולא יסתכל חוץ לד' אמות, לראות תמיד בשם בן ד' שיש באותו דבר, בסוד שויתי ה' לנגדי תמיד, וכמ"ש רז"ל אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. כי עיקר כל דבר שבעולם הוא הרוחניות שבו הבא מהשם יתברך שנותן בו טעם ומקיימו. וכן בדיבור כנזכר, [יכול לדבר אפילו דברים בטלים באיזה פעם ולהיות דבוק בהשי"ת]יח.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י טו, ג (סי' קצב). אוה"א פב, א.

ואמרו רז"ל אור זו כו' – בר"ר ב, ה. שויתי ה' גו' – תהלים טז, ח. אל תסתכל בקנקנן כו' – אבות פ"ד מ"כ.

-----  שולי הגליון  -----

יח) במקבילות המשך: וכן בתפלה, יכול לעבוד עבודת התפלה להשי"ת שלא יהיה עבודתו נראה בפני בני אדם כלל, שלא יעשה שום תנועה באיברים, רק בפנימיות בנשמתו יהיה בוער בלבו ויצעוק בלחש, מחמת התלהבות, בענין שתהא עבודתו בפנים יותר גדולה משתהא עבודתו נראית באיברים.

-----  הערות וציונים  -----

ראה הערות וציונים לעיל סימן תיא.