תכז

אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך וכו'. הנה האדם כאשר הוא מורגל בתענוגים בתמידיות אינו מרגיש כל כך התענוג, כי הוא תמיד באותו התענוג. אבל כשפורש את עצמו מן התענוג, ואח"כ בא לידו איזה תענוג, הוא מתענג יותר ממה שהיה לו מקודם בתמידות, כי כל מה שהוא מרוחק מן התענוג הוא יותר מקורב אצלו.

למשל אדם שהוא רואה אבן טוב והוא למעלה גבוה מאוד, ורוצה ליקח אותה ואינו יכול כי אם שיעלה במדריגות. והנה יש מדריגה שקורין אותה (שווינדל טרעפּ). הנה כאשר הוא במדריגה תחתונה הוא רואה אותה, ובאם עולה יותר כמדומה לו שנתרחק ממנה, כיון שאינו רואה. והמדריגה הנזכרת אינה הולכת בשוה, רק מדרום למערב וממערב לצפון, עד כמה מדריגות עולה עד שבא אצל האבן טוב. ואם היה נחסר אפילו מדריגה אחת לא היה יכול לעלות, כי אי אפשר לו לקפוץ, כי אם לעלות מעט מעט ממדריגה למדריגה עד שיעלה לשם. אבל מי שהוא כסיל מיד כשאינו רואה אותה פורש ממנה. והנמשל, אדם צדיק להיותו תמיד בדביקות, ולפעמים בטל ממנו הדביקות, אל יפחד שנתרחק ממנו. כי אפשר מחמת זה יבוא למדריגה גבוה ומעולה ממנה, כי הירידה הוא צורך העלייה, והתרחקות היא צורך התקרבות, ומכח השכחה יבוא לידי זכרון, כמשל הנזכר.

וזהו אל יפטר אדם מחבירו, כלומר מחבירו ודביקותו, ואל יתיאש לומר שנתרחק מהדביקות. אלא יאחז צדיק דרכו ויוסיף אומץ לעלות במדריגה, כי אין לו לעלות למעלה אם לא ע"י הנהגת הליכה מעולם לעולם, כי דב"ר לשון הנהגה. אע"פ שדומה לו שכבר נתרחק מהאבן טוב ואינו רואהו ושכחו, כי אדרבא אפשר שמתוך כך, רצה לומר מתוך השכחה וההתרחקות, יעלה למדריגה יותר עליונה, ומתוך השכחה יבוא לזכרון כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אל יפטר אדם מחבירו כו' – ברכות לא, א. שווינדל טרעפּ – ראה פרש"י מ"א ו, ח. יאחז צדיק דרכו ויוסיף אומץ – ע"פ איוב יז, ט. דב"ר לשון הנהגה – ע"פ מ"א ה, כג. ישעיה ה, יז. תהלים מז, ד. וראה זח"ב כה סע"ב.

-----  הערות וציונים  -----

כאשר הוא מורגל בתענוגים בתמידיות כו' – ראה סי' לה ובהערות שם.

יש מדריגה שקורין אותה שווינדל טרעפ כו' – ראה סי' קנט ד"ה וז"ש ענן ובהערות שם.

והתרחקות היא צורך התקרבות – ראה סי' קפח ובהערות שם.