תלג

היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו, רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו שנאמר כי יפליא ב' פעמים אחד לאיסור ואחד להיתר. קב"ה סתים וגליא, ואורייתא וקב"ה כולא חד, וגם היא סתים וגליא. הנסתרות לה' וגו' והנגלות לנו וגו', ופירש בזוהר והנגלות [פי'] קול ודיבור, נגלות לכל. וקשה למה לא נאמר בהנסתרות י"ה כמו בוה"נגלות ו"ה. אך באמת מחשבה, שהיא ה' עילאה, מושגת היא לאדם עצמו ולאחרים אינה מושגת, אבל קדמות השכל אינה מושג [גם] לאדם. ע"כ לא כתיב גבי נסתרות רק ה', שהוא לה' אלקינו. ובאמת נקודת פת"ח שתחת הה' של ה"נסתרות היא נקודת החכמה. כי קמ"ץ מורה לשון סתימה, ע"ד וקמץ הכהן. קמ"ץ [הוא] מדריגה ידוע, הכהן הוא הכהן הגדול מאחיו, והוא חילוף הבכור. שהיתה עבודה בבכורות, על דרך קדש לי כל בכור, שמרמז לחכמה, ראשית חכמה, ראשית כל בכורי. וחכמה אינה מגולה רק מהנקודה ולמטה, מפתח"א דכליל שית, הוא פת"ח, כי הוא ו'. ונדר הוא בלב, כי בלא כוונה אין הנדר חל, כי [צריך] האדם בשבועה. ונד"ר הוא נ' ד"ר, כי נ' מתפשט בדיורין, הם אותיות. ובמקום אחר הצירוף הוא נר"ד, כי שיבולת הוא שיבולת הזקן זה שקנה חכמה. ועל כן החכם מתיר הנדר, משום דאישה יקימנו ואישה יפירנו. וזהו היתר נדרים פורחין באויר, דהיינו שאין להם התגלות בתורה. ורבי אליעזר אומר יש להם התגלות בתורה, (ואמר) [שנאמר] כי יפליא ב' פעמים, על דרך ואא"לפך חכמה. פל"א הראשון הוא נקודת קמ"ץ והוא לאסור, ופל"א הב' הוא נקודת פת"ח והיא היתר, ומזה ראיה שהחכם מתיר את הנדר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קכט (קלח). אוה"א נה, ב.

היתר נדרים כו' – חגיגה י, א. כי יפליא שתי פעמים – בחקותי כז, ב. נשא ו, ב. קב"ה סתים וגליא – זח"ג עג, א. ואורייתא וקב"ה כולא חד – זח"א כד, א. זח"ב ס סע"א. שם צ, ב. וגם היא סתים וגליא – זח"ג עג, א. הנסתרות לה' גו' והנגלות גו' – נצבים כט, כח. ופירש בזוהר והנגלות כו' – זח"ג קכג, ב. תקו"ז ת"ע קכט, א. מחשבה שהיא ה' עילאה – (בינה) זח"ג רכט סע"ב. פת"ח . . נקודת החכמה – תקו"ז ת"ע קכט, ב. קמץ כו' ע"ד וקמץ הכהן – תקו"ז ת"ה יט, ב. וקמץ הכהן – ויקרא ה, יב. קמ"ץ מדריגה ידוע – (כתר) תקו"ז ת"ע קכט רע"ב. שם ז, ב. הכהן הגדול מאחיו – ע"פ אמר כא, י. חילוף הבכור שהיתה כו' – במ"ר ד, ח. שם ו, ב. קדש לי גו' – בא יג, ב. שמרמז לחכמה – זח"ב מג, רע"ב. זח"א יג, ב. ראשית חכמה – תהלים קיא, י. ראשית כל בכורי – יחזקאל מד, ל. מפתח"א דכליל שית – ח"ב קעז, ב. ראה זח"א ג, ב. פת"ח כי הוא ו' – תקו"ז ת"ה יט, ב. שם טו, ב. האדם בשבועה – ויקרא ה, ד. שבועות כו, א ופרש"י שם. ונד"ר הוא נ' ד"ר – של"ה עשרה מאמרות, בית ישראל. שם תושב"כ פ' מטות. שיבולת הזקן – ע"פ מכות כ, ב. הזקן זה שקנה חכמה – קידושין לב, ב. החכם מתיר הנדר – נדרים עז, ב. דאישה יקימנו גו' – מטות ל, יד. ואא"לפך חכמה – איוב לג, לג (ב' אלפין). פל"א – (ע"פ דאל"ף איהו פל"א) תקו"ז ת"ע קלה, ב. זח"ג קצג, ב.

-----  הערות וציונים  -----

מחשבה . . מושגת היא לאדם עצמו כו' – ראה ריש סי' יג ובהערות שם.