תלד

בית שמאי אומרים שברא מאור האש, ובית הלל אומרים בורא מאורי האש דכמה נהורין וכו'. כל דבר יכול לידע מאיזה שורש הוא על ידי החוש שהוא מרגיש אותו. על דרך משל האור מרגיש אותו ע"י חוש הראות, והראי"ה אותיות ירא"ה, ראשית חכמה יראת ה'. חכמים נקראים עיני העדה, והחכמה נקרא חומר הראשון, לובש צורה ומפשיט, דהיינו ע"ד שבע יפול צדיק וקם. כשיפול לצדיק אחת מז' מחשבות מקדמות השכל, הוא מדבק את עצמו, ויפשוט אותה מחשבה. וזהו ה' צדיק יבחן. [כי ביד ישראל יש כח להביא הכל לחכמה אשר הוא שורש ישראל, על דרך] אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, הטעם בזהר שהזכרות שבסוף גובר. וישראל נקראים בנים, ע"ד קודש ישראל לה' ראשית, קדש לי כל בכור, ישראל יש להם עלייה במחשבה. ואומות העולם נקראים בנו"ת, על דרך בנו"ת ירושלים, והבנות יזונו, שאין להם עיקר ירושה רק מזון. וזהו אור זרוע לצדיק, שהוא אינו יכול לעשות [נ"א: שהוא אינו עושה] (פעולה הבחורה) [פעולת הברירה] כי אם ע"י חכמה, ואין לך דבר שאין בו חכמה, בחכמה אתברירו. [כי] ה' בחכמה יסד ארץ, פי' הקב"ה בחכמה, ועי"כ שורה בארציות. ובחכמה עצמה אין בה גוון, רק כשהיא מלובשת בכלים אז נראה הגוונין על הכלים. על כן דעת בית שמאי דחדא נהורא [הוא], ובית הלל סברי כיון שהוא בכלי ובו יש (כבר) [כמה] גוונין, והבן זה מאוד.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קל (קלט). אוה"א נה, ב.

בית שמאי אומרים שברא כו' – ברכות נא, ב. ראשית חכמה גו' – תהלים קיא, י. חכמים נק' עיני העדה – שהש"ר א, טו. שבע יפול צדיק וקם – משלי כד, טז. ה' צדיק יבחן – תהלים יא, ה. אשה מזרעת כו' – ברכות ס, א. בזוהר שהזכרות שבסוף כו' – תקו"ז תנ"ו פט, ב. קודש ישראל גו' – ירמיה ב, ג. קדש לי גו' – בא יג, ב. ישראל יש להם עליה במחשבה – בר"ר א, ד. זח"א כד, א. בנו"ת ירושלים – שה"ש ב, ז. והבנות יזונו כו' – ב"ב קלט, ב. אור זרוע לצדיק – תהלים צז, יא. בחכמה אתברירו – זח"ב רנד סע"ב. ע"ח שי"ח פ"ה. שם שי"ט פט ושל"ט פ"א. שעה"מ פ' עקב. ה' בחכמה גו' – משלי ג, יט. ובחכמה עצמה אין בה גוון – ראה תקו"ז י, א. פרדס רמונים ש"י פ"ה.

-----  הערות וציונים  -----

והחכמה נקרא חומר הראשון לובש כו' – ראה סי' תכד ד"ה וכתיב חכמות, ובהערות שם.

וזהו ה' צדיק יבחן – ראה סי' קעה.

לחכמה אשר הוא שורש ישראל – ישראל נקרא ראשית (כדלקמן קודש ישראל לה' ראשית) שהוא חכמה (זח"א ג, ב, שם לא רע"ב, ועוד).

קדש לי כל בכור – בכור הוא חכמה כדלעיל סי' נג וסי' תלג.

בחכמה אתברירו – ראה סוף סי' סג ובהערות שם.

הקב"ה בחכמה – ראה סי' תכד ד"ה וכתיב ה' בחכמה, ובהערות שם.

ועי"כ שורה בארציות – ראה סי' רלט וסי' שמב.

כשהיא מלובשת בכלים אז נראה הגוונים כו' – ראה חובה"ל שער הבחינה פ"א. פרדס רמונים ש"ד פ"ד.