תלו

הנה אמרו רז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם, בראשית נמי מאמר הוא. והנה בבראשית כתיב א"ת השמים וא"ת הארץ, את לרבות תולדותיהם. והנה אמרו רז"ל (כי) [כל] מעשה בראשית נרמז במאמר ראשון, ואח"כ נאמר כל אחד בפרוטרוט. והענין, כי נודע כי קודם שנתהוו העולמות תחילה עלה ברצון הקדום לברוא כל העולמות. והנה זה לא נקרא אפילו בשם אמירה, שהיא בלב, וזהו מדריגה עליונה מאוד, ובו (לחר"ל ברצון הקדמון) היו כלולים כל העולמות וכל המדריגות דרך כללות, ואח"כ נמשכו דרך פרטות.

והנה בראשית ג"כ לשון אמירה, כמו ארש"ת שפתיו, אך הוא בלשון תרגום. והענין כי [הוא] על רצון הקדמון שממנו נמשך הכל, ולכן כתיב בלשון תרגום, כי מדריגה עליונה כזו אין בה התגלות אלא בחינת תרגום שבה (לטוהיא חכמה שהיא בחינת אחוריים ומלכות עולם שלמעלה ממנה, כי כן הוא בכל המדריגות, וצ"ע), לכן כתיב בתרגום יונתן בחוכמתא ודו"ק.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י שלהי סי' קלד (קמב). אוה"א נח, ב.

בעשרה מאמרות כו' – אבות פ"ה מ"א. בראשית – בראשית א, א. בראשית נמי מאמר הוא – ר"ה לב, א. א"ת השמים וא"ת הארץ – בראשית א, א. את לרבות תולדותיהם – פרש"י בראשית א, יד. ע"פ בר"ר א, יד. מעשה בראשית נרמז כו' – זח"א טז רע"ב. שם רנו, ב. זו"ח (מדה"נ) בראשית ב, ד. אמירה שהיא בלב – זח"א רלד, ב. זח"ב יז, א. זח"ג קסא, א. ארש"ת שפתיו – תהלים כא, ג. בחי' תרגום שבה . . שהיא בחי' אחוריים – ראה ע"ח של"ד פ"ב כלל ח. לקו"ת וטעה"מ, ושעה"מ, פ' ואתחנן (ענין כונת התרגום). בת"י בחוכמתא – בראשית א, א. זח"א לא רע"ב.

-----  שולי הגליון  -----

לח) הסוגריים גם במדל"י.

לט) במדל"י אין סוגריים, ואין שם המילים "והיא חכמה" אלא ר"ל שהיא (כבפנים), וגם "וצ"ע" ליכא שם.

-----  הערות וציונים  -----

ראה סי' קב. ובאוה"א לד, א בקיצור: קשה למה לא נכתב בתורה במאמר הראשון לשון ויאמר כמו בשאר מאמרות, ותירוץ כי בהירות של מאמר הראשון א"א לקבל ולכך כתיב בלשון בראשית. וראה ג"כ לעיל סי' ג ושם באו"א.