תמח

כל ימי עני רעים. פירוש על פי מ"ש רז"ל אין עני אלא מן הדעת. וכך פירושו, כל ימי עני, שהוא בדעת כנזכר, רעים, ר"ל שאין תפילתו ולימודו נחשבה כלל לפניו יתברך, כי בוודאי הם בלא דחילו ורחימו ולא פרחת לעילא. ופריך והא איכא שבתות וימים טובים, ר"ל שבוודאי בימים הללו בא לכל אדם התעוררות מלמעלה, ובוודאי מתפלל בהם בכוונה. ותירץ שינוי ווסת, ר"ל אעפ"י שמתפלל עתה בכוונה, ורואה א"ע שמתפלל בכוונה, ומחמת זה באה לו גאוה וגדלות בלבו ורואה א"ע שעלה עתה במדריגה עליונה, לכן אף עתה הם רעים, לפי ששינוי ווסת הוא תחילת חולי מעים, ר"ל שאין היצה"ר מתגרה אלא מתוך אכילה ושתיה, ומחמת זה באה לו הגאות, וד"ל.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י לא סע"ב (סי' רמו). אוה"א עה, ב. צוה"ר סי' קלא.

כל ימי עני רעים – משלי טו, טו. אין עני אלא מן הדעת – נדרים מא, א. בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא – תקו"ז ת"י כה, ב. ופריך והא איכא כו' שינוי ווסת כו' – כתובות קי, ב. שאין היצה"ר מתגרה אלא כו' – זח"א (מדה"נ) קי רע"א. ראה ספרי עקב פי' מג ושם פי' שיח.

-----  הערות וציונים  -----

זה שייך לרמזי פסוקים מלוקטים.

שבתות וימים טובים ר"ל שבוודאי כו' – להעיר מזח"ג קעט רע"ב.

ומחמת זה באה לו גאוה כו' – ראה סי' תמב ותמג ובהערות שם.

אין יצה"ר מתגרה כו' – ראה סי' קכא ובהערות שם.