תמט

אמרו רז"ל למה שלח יאשיהו המלך לחולדה הנביאה לדרוש אודות הספר הנמצא ולמה לא שלח אל ירמיהו, ותרצו ז"ל מפני שהנשים רחמניות הן. ולכאורה אינו מובן כלל. האיך שייך גבי נבואה רחמניות, והלוא הנביא אינו יכול לדבר יותר זולת מה (שאמרו) [שנאמר] לו מפי השי"ת. ושמעתי בשם מורינו ורבינו דרוש גדול על זה אך אינני זוכר. (מוועיין בפרשה עקב תירוץ נכון על זה).

ועיקר הטעם הוא זה, כי בוודאי היה כח בדברו לשון הנבואה (מזהיה לו יכולת) להפך מרגזנות לרחמנות. והכוונה, כי באמת הנביא לא היה משנה ח"ו הדיבורים ששמע מפי הקב"ה, אך הדבר היה תלוי בניגון הנביא באיזה ניגון היה מדבר הנבואה זו לישראל. וידוע כי הניגון (הם) [הוא] טעמים שהם בחכמה. ועיקר הנבואה תלוי בטעמים, והראיה כי רובא דרובא הטעמים של איזה פסוק מהפכים פירוש הפסוק מפשוטו. נמצא כי זה היה תלוי בדיבור הנביא. אם היה מדבר לישראל בטעמים חזקים אז היתה הנבואה כעין רוגזא, ואם היה בטעמים אחרים היו כעין רחמנות. ומה גם כי הנביא היה מעורר בזה רחמנות העליון ע"י טעמים של רחמים. ולכן שלח לחולדה, לפי שהנשים רחמניות הם, ויכולה להפוך הנבואה ממדת רגזנות לרחמנות. וזהו סוד אדנ"י אלהים נתן לי לשון לימודים, רצה לומר שהנבואה היא בלשוני, דהיינו על ידי ניגון טעמים.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י יח, ב (סי' רלח).

למה שלח יאשיהו כו' – מגילה יד, ב. ועיין בפרשה עקב – לעיל סי' קסד. טעמים שהם בחכמה – ראה פרדס רמונים שכ"ט פ"ה. הטעמים כו' מהפכים פירוש כו' – ראה זח"א טו, ב ובאוה"ח שם. וראה תקו"ז יב, ב. אד' אלקים נתן לי גו' – ישעיה נ, ד.

-----  שולי הגליון  -----

מו) הבא בסוגריים הוא הערת העורך או המדפיס ס' אור תורה.

מז) מה ששמתי בסוגריים אינו בלקו"י והוא כפל הלשון.

-----  הערות וציונים  -----

עיין סי' קסד ד"ה ואיתא.

טעמים שהם בחכמה – להעיר מסי' קמג ד"ה כתיב, וסי' תכד ד"ה וכתיב חכמות, שהשתנות ע"י חכמה.

הטעמים של איזה פסוק מהפכים כו' – עיין בסוף ההערות לסי' קסד הנעתק ממדל"י.

וזהו סוד אד' כו' – מבואר בסי' קסד עיי"ש.