תנ

אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש. פי' אל תתפלל בשביל דבר שחסר לך, כי לא יקובל תפילתך. אלא כאשר תרצה להתפלל תתפלל על הכבידות שיש בראש, כי הדבר שחסר לך החיסרון יש בשכינה כביכול. כי האדם הוא חלק אלוה ממעל, והחיסרון שיש בחלק יש בכ"ל [נ"א בכלל. ונ"א בכולל], והכ"ל [נ"א: והכלל. ונ"א והכולל] מרגיש החיסרון של החלק. אם כן תהיה תפלתך על החיסרון של הכל [נ"א: הכלל: ונ"א: הכולל] והבן זה היטבמח.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י יז, ג (סי' רכד). אוה"א לט, א. צוה"ר סי' עג.

אין עומדין כו' – ברכות ל, ב. שיש בראש – (השכינה) ראה זח"ג קפז, א. הדבר שחסר לך כו' בשכינה – ראה ישעיה סג, ט. סנהדרין מו, א. חלק אלוה ממעל – איוב לא, ב. בכלל – (השכינה) ראה זח"ג רלט רע"א. תקוזו"ח קב סע"ד ואילך, ושם קיא, ב.

-----  שולי הגליון  -----

מח) בלקו"י מוסיף: וזהו ג"כ פירוש אל תעש תפילתך קבע וגו'.

-----  הערות וציונים  -----

עיין ריש סי' נו ובהערות שם. ולהעיר שבמאור עינים פ' נשא, ובדמ"א ר"פ תשא (ושם ר"פ בחוקותי ובפ' מטות), מובא זה בשם הרה"מ. ברם בלקו"א יז, א כתב: יתפלל כי לא יחסר למעלה כמ"ש מורי ריב"ש אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ר"ל מה שחסר בראש.

אין עומדין להתפלל – עיין בלקו"י ז רע"ג (סי' קכג) ולכך לא אמרו אין מתפללין כו' רק אמרו אין עומדין רמז להנ"ל שעיקר עמידת התפלה ומגמתו להשפיע בעליונים כנ"ל. ולהעיר שגם בצפנת פענח פ' שמות פן ז (ז, ג) דייק בלשון הזה.

אל תתפלל בשביל כו' כי לא יקובל כו' – בלקו"י שם: כי לא יענה ואדרבה אפשר יהיה קטרוג ומזכירין עונותיו. ועיי"ש עוד שמבאר עד"ז מרז"ל ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם (ר"ה טז, ב ועיי"ש ברש"י ותוס' ובהנסמן שם בתוס' בשוה"ג, וזח"א רב, ב). ועייג"כ כש"ט סי' קעו וסי' רסח ובהערות שם. ולהעיר עוד מענין תפילת יחיד לעומת תפילת רבים כמבואר בזח"א קסז סע"ב ושם רלד, א. שערי אורה להרי"ג שלהי שער ב (בערך חסד תחתון). ורג"כ כוזרי מ"ג סוף סי' יז ושם סי' יט. ורג"כ לעיל סי' תיח ד"ה בינונים.

הכבידות שיש בראש כו' – בלקו"י שם: מתוך כובד השכינה הנקראת ראש כמ"ש ושמן על ראשך (קהלת ט, ח) ומפרש בזוהר (זח"ג קפז, א) שקאי על השכינה שהיא למעלה מראשו של אדם וכו'. ובמאור עינים פ' נשא: מתוך כובד של השכינה שנק' ראש, שבכל צרתם לו צר (ישעי' סג, ט. ראה מכילתא מס' דפסחא ספי"ד, ושם ס"פ בשלח מס' דעמלק סוף פ"ב. זח"ג רג, ב ושם ריט, ב. וראה הנסמן בהערות לסי' נו ד"ה כל כוונת), וכמו שארז"ל (סנהדרין מו, א) בזמן שאדם שרוי בצער שכינה מה אומרת קלני מראשי וכו'. ועיין ריש סי' נו.

כי הדבר שחסר לך החיסרון יש בשכינה כביכול – במאור עינים שם: כי כל הדברים שהם הצטרכות האדם נק' אברי השכינה כביכול, כגון רפואה פרנסה ושאר דברים, כל דבר הוא אבר מהשכינה, ומה שחסר למטה חסר ג"כ למעלה כביכול וכו'. ועיין מש"כ בהערות לסי' נו דברי הבעש"ט המובאים בדמ"א. ועיי"ע כש"ט סי' שצה-א, ובדברי כ"ק אדמו"ר זי"ע הנסמנים שם בהערות.

אם כן כו' על החיסרון של הכלל – להעיר ממש"כ בכוזרי שם.

בלקו"י שם סיים ענין זה: וכשיענה בתפלתו ויהיה לה' הישועה יקויים ג"כ סוף הפסוק על עמך ברכתך סלה. ובמדל"י סי' נג (סו) [שהוא ג"כ בענין זה, עיי"ש היטב]: וכשימשיך אור הבורא ית' במחשבתו ודבורו יהיה בקשתו שיתפשט השפע מעולם המחשבה אל עולם הדיבור ויבוא ג"כ באותו ענין שהוא מדבר שצריך לו ויעשה לו בקשתו, וזהו המצא לנו בבקשתנו שיהיה הוא ית' נמצא באותן הבקשות. ובמאור עינים שם: ואם יעשה כן ממילא יתוקן למטה ג"כ. ועיי"ע במדל"י סי' קמה (קנג) [שהוא ג"כ בענין זה]: ואם הוא מתפלל כך, אע"פ שלא נעשית בקשתו בעולם העשיה מ"מ לאותו החלק נעשה בקשתו בעולמות עליונים, וזהו אל תבקש גדולה לעצמך, שתהא הגדולה לעצמך, כי זה הוא פניה כו' (השוה לעיל ריש סי' תיח.)