תנא

מעשה בגר אחד שבא לפני שמאי וא"ל גיירני על מנת שתלמדני כל התורה [כולה] כשאני עומד על רגל אחד, דחפו באמת הבנין וכו'. ויש לפרש על פי מ"ש רז"ל לא הגלה הקב"ה את ישראל אלא להוסיף עליהם גרים. כי הצדיק רוצה להיות במדריגה שלו תמיד, כי הוא רוצה להיות תמיד בפני אדוניו לשרתו. אך מפני מה הוא נופל לפעמים ממדריגתו, כדי לברר ניצוצין שנפלו בקליפות. כמשל המלך ששלח את בנו להביא אליו אוצר שנאבד לו, וציוה להביאה [לו] ממדינה אחרת. א"כ מוכרח הבן להחליף מלבושיו כדי שלא יכירוהו. וכן עשה, והביא לו את האוצר. ואז הוא עובד יותר למלך בזה מקודם שהיה עומד לפני המלך. והם נקראים גרים כידוע. וזהו הפירוש שאמר הגר שילמוד את כל התורה כשהוא עומד על רגל אחד, ר"ל על מדריגה והעמדה אחת, דחפוהו באמת הבנין, הוא ז' ימי הבנין. כי בכל אחד יש בוקר וערב, הוא בטוב ורע [נ"א: וטוב ורע]. א"כ צריך הצדיק לירד ממדריגתו לפעמים בכדי לברר ניצוצות אלו שנפלו בקליפות. והלל אמר לו מה דעלך סני לחברך לא תעביד. פי' אלו לא נפל הצדיק ממדריגה שלו לא היה [לך] עלייה, [ואם כן מה דעלך סני] לחברך נמי לא תעביד.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י טז, ד (סי' ריג). אוה"א עט, א.

מעשה בגר אחד כו' – שבת לא, א. לא הגלה הקב"ה כו' – פסחים פז, ב. והם נקראים גרים – (כלו' הניצוצין) ראה מגלה עמוקות פ' ויחי ד"ה ויחי יעקב (סג, ד). והלל אמר לו מה כו' – שבת לא, א.

-----  הערות וציונים  -----

עיין לעיל סי' קעה.

מפני מה הוא נופל לפעמים ממדריגתו כו' – ראה סי' רמח ד"ה והנה כשהצדיק. וראה סי' שלו. עיין צוה"ר סי' סד. כש"ט סי' קלו (ועיי"ש בהערות). ושם סי' שנו. וראה דמ"א ר"פ ויצא: סוד גדלות וקטנות כידוע בשם אא"ז נ"ע זללה"ה כי החיות רצוא ושוב וא"א לעמוד על מדריגה אחת תמיד רק עולה ויורד והירידה הוא צורך עליה ויודע ומרגיש זה שהוא בקטנות ומתפלל אל ה' ע"ד ובקשתם משם את ה"א ומצאת, וזהו משם, ממקום שהוא שם כמו שאמר אא"ז נ"ע זללה"ה וכו'.

מוכרח הבן להחליף מלבושיו כו' – ראה משל הבעש"ט בענין כסות ולשון שינה המובא בכש"ט סי' קמד.

והם [הניצוצין] נקראים גרים כידוע – ראה כש"ט סי' קנד. ראה קדושת לוי שה"ש ד"ה לריח שמניך: למה ברא השם ית' זה שיפול צדיק ממדריגתו . . דבר זה אמר הבעש"ט ז"ל ומורי הצדיק מו' דוב בער זצ"ל שמזה שנופל הצדיק ממדריגתו ומתחזק לחזור ולשוב לאיתנו מזה נבראו נשמות, והוא כמו מי שרוצה להעלות את חבירו מטיט ורפש שצריך גם הוא לירד סמוך להטיט ורפש להעלות אותו, כמו כן מזה נבראו נשמות גרים ממה שהצדיק נופל ממדריגתו ומתחזק א"ע לעבוד השי"ת ולחזור ולשוב אל מקומו עכ"ד.

הוא ז' ימי הבנין כי בכל אחד יש כו' – עיין צוה"ר סי' פז ד"ה דיש.

א"כ צריך הצדיק לירד כו' – ראה סי' שו וסי' תפח.