תנב

מפני מה ניתנה התורה לישראל מפני שהם עזים. ויש לדקדק, מפני מה יגרעו ישראל משאר ע' אומות שהקשה מפני מה ניתנה התורה לישראל. ועוד [קשה], הלוא חזר הקב"ה על כל ע' אומות ולא רצו לקבלה. ותירץ הרב מו"ה יחיאל מיכל נר"ו דהכי פירושו. מפני מה וכו', ר"ל הלוא בלאו הכי היה להם לישראל לקיים [את] כל התורה כמו שקיימו אבותיהם, [שמצינו] שקיים אברהם אבינו ע"ה אפילו עירוב תבשילין, וכמו כל האבות [נ"א: וכן אדם ונח ושם שהיו קודם מתן תורה מצינו שקיימו כל התורה]. ועוד, הלא מצד השכל חייב אדם לקיים כל התורה, מפני שהתורה היא קיום ובריאות הנשמה [שהן רמ"ח מצות עשה נגד רמ"ח אברי הנשמה, ושס"ה מצות לא תעשה שבתורה הן נגד שס"ה גידי הנשמה], וכמו שקיום הגוף הוא המאכל וכיוצא (שאר) [בזה]. ובבריאות הגוף לא היה צריך הקב"ה ליתן תורה והנהגה על זה האיך ומה קיום בריאות הגוף, מפני שהוא מצד השכל. א"כ גם התורה לא היה מן הצורך ליתן להם, כי היו מקיימין ג"כ [את התורה] לקיום הנשמה, [כי התורה היא חיות הנשמה].

ולזה אמר מפני שהם עזים, ר"ל שחומר הגוף ויצה"ר הם מסך מבדיל. לכן הוצרך הש"י לתת להם תורה (בפרוטרוט) [בפרטות], וע"י לימודה יקיימו כל התורה כ"א [מהם].

(מטועוד נ"ל פשוט מ"ש שהם עזים, הוא מדת עזות [נ"א: ר"ל מדת איש הישראלי הוא עזות], שעומד נגד היצה"ר המפתהו לדבר עבירה לעבור על דברי תורה, והם עומדים וכובשים את יצרם, כמ"ש במדרש או יהודי או צלוב. וזה ידוע כי עיקר עבודת הבורא הוא לכבוש היצה"ר, ואמרו רז"ל אינו דומה המצווה ועושה (כו') [ששכרו גדול ממי שאינו מצווה ועושה, ואם לא היה נותן להם התורה לא היו מצווים אף שהיו מקיימים]. לכן ניתן להם התורה ואז הם מצווים, ומצוי היצה"ר להתגרות בם לבטלם, והם עזים כמדתם וכובשים יצרם, ואז שכרם יהיה משלם. מה שאין כן אם לא היה נותן להם התורה, אז אין היצה"ר מצוי בהם. וגם אם היה נותן התורה לשאר אומות לא היו יכולים לקיימו [בודאי] כי אין בהם מדת עזות הטובה, וד"ל.)


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י טז, ג (סי' רה). אוה"א פ, ב.

מפני מה ניתנה כו' – ביצה כה, ב. חזר הקב"ה על כו' – ע"ז ב, ב. שקיים אברהם כו' – יומא כח, ב. וכמו כל האבות [וכן אדם ונח כו'] – יומא שם. ויק"ר ב, י. ראה זח"א קצט, א ובהג' החיד"א שם. רמ"ח אברי הנשמה . . שס"ה גידי הנשמה – זח"ג רכב, ב. שערי קדושה ח"א ש"א. לקו"ת להאריז"ל ר"פ שמות. שעה"מ, הקדמה. שהתורה הוא קיום ובריאות הנשמה – ראה זח"ג רכז סע"א. זו"ח רות עז, ד. או יהודי או צלוב – שמ"ר מב, ט. אינו דומה מצווה ועושה כו' – קידושין לא, א.

-----  שולי הגליון  -----

מט) במקבילות אין סוגריים.

-----  הערות וציונים  -----

ותירץ הרב כו' – עד"ז איתא ג"כ בקדושת לוי, לקוטים ד"ה איתא במדרש בשעה שעלה משה רבינו ע"ה.

ועוד נ"ל פשוט כו' – להעיר ממדת עזות הטובה דאיתא באבות פ"ה מ"כ, עיין פי' המהר"ל שם בס' דרך חיים, ומג"ע פ' אמור ד"ה אמור אל הכהנים.