תנה

ת"ר שעה ראשונה מאכל לודים שניה מאכל ליסטים שלישית מאכל יורשים רביעית מאכל פועלים חמישית מאכל כל אדם ששית מאכל ת"ח. ונ"ל ע"פ רמז והלצה שרמזו על אכילת אדם, שיש כמה מיני סוגי אכילות שונות זו מזו. המובחר שבכולם הוא אכילת הצדיק, שהוא אוכל לשובע נפשו ומספיק א"ע במועט. ולא עוד, אלא שכל העולם ניזון בזכותו, כרבי חנינא בן דוסא וכיוצא. והב' שאין כח זכותו כל כך לזון אחרים, רק הוא בעצמו ניזון מפירות מעשיו בעולם הזה. והגרוע מזה הוא מין הג', שגם הוא ניזון בזכות מעשיו, אבל עבודתו גרוע שהוא עובד על מנת לקבל פרס בעוה"ז. והד' הוא גרוע יותר, שאין לו זכות כלל מפאת עצמו, רק שהוא ניזון בזכות אבותיו. והה' הוא גרוע עוד יותר, שאין לו זכות עצמו ולא זכות אבות, רק הוא ניזון בזכות הצדיקים שבדורו. והוא גרוע מן הראשונים, כי לא די שאין לו זכות במה להתפרנס, אלא שגם בעבורו יוגרע כח שפע הצדיקים שבדורו, כמ"ש בגמרא דייך דמגינת אכולא כרכא דמחוזא. והסוג הו' הוא גרוע מכולם, שהוא חוטא גדול, ובעבור חטאיו נמנע השפע מכל העולם כמ"ש זבובי מות [יבאיש] יביע וגו', [פי'] חטא אחד יאבד טובות הרבה, כמו בעלי לשון הרע, כמ"ש רז"ל מיעוטן בגזל ורובן בלשון הרענ, והוא נרגן מפריד אלוף, אלופו של עולם, ומונע השפע, ורבו הרעות רחמנא ליצלן.

ואפשר שזהו הרמז שרמזו בברייתא הנזכרת. שע"ה הא', פי' שע"ה מלשון הסר"ה, שסר (מצרכי) [מדרכי] השי"ת. שע"ה ראשונה, כלומר סרה הגרוע מכולם, הוא בעלי לשון הרע וכיוצא, שמונע השפע מכל וכל ומאבד טובות הרבה, וגורם צרות רבות בעולם. והוא כמו הלודים שאוכלים בשר אדם. וגם נקראים שעהנא. הב' הוא הניזון בזכות הצדיקים שבדורו. ואף שאינו מונע השפע, שלא הרשיע כל כך, מ"מ ממעט שפע הצדיקים. וזהו מאכל לסטים. ג' הוא האוכל בזכות אבותיו, וזהו מאכל יורשים. הד' הוא העובד על מנת לקבל פרס, וזהו מאכל פועלים, ר"ל שעובדים ע"מ ליקח שכר פעולתם בעוה"ז. הה' הוא מאכל כל אדם, ר"ל הוא מדת אדם בינוני, שהוא צדיק לעצמו ואוכל מפירות מעשיו, ואינו מפרנס לאחרים כי זכותו אין כ"כ גדול. אבל מאכל ת"ח הנקראים בנים, המקיימים בזכותם כל העולם, וזהו שעה ששית, ר"ל שהוא תמיד שעהנב בה' אלהיו ושמח בחלקו, והוא לשון ששי"ת. וז"ש ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב, פי' למה דורשי ה' לא יחסרו, כי הכל הוא טוב בעיניו ומספיק את עצמו במועט, ובזכותו ניזון כל העולם כולו כנזכרנג.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א צז, א. [שע"ה הא' פי' כו': במדל"י סי' רו (רטז) בקיצור ושנויים.]

ת"ר שעה ראשונה כו' – שבת י, א. הצדיק . . אוכל לשובע נפשו – ע"פ משלי יג, כה. שכל העולם כו' כרבי חנינא בן דוסא – ברכות יז, ב. עובד על מנת לקבל פרס – ע"פ אבות פ"א מ"ג. כמ"ש בגמרא דייך כו' – תענית כב, א. זבובי מוח גו' – קהלת י, א. חטא אחד גו' – קהלת ט, יח. מיעוטן בגזל כו' – ב"ב קסה, ב. נרגן מפריד אלוף – משלי טז, כח. אלוף אלופו של עולם – זח"ג טז, ב. שם לא, א. שע"ה מלשון הסר"ה – ע"פ ישעיה ו, י. תהלים לט, יד. הלודים שאוכלים כו' – פרש"י שבת י, א ד"ה לודים. תלמידי חכמים הנקראים בנים – ראה ברכות סד סע"א. ושמח בחלקו – ע"פ אבות פ"ב מ"א. ודורשי ה' גו' – תהלים לד, יא.

-----  שולי הגליון  -----

נ) לשון הגמרא: רוב בגזל כו' והכל בלשון הרע . . אבק לשון הרע.

נא) ליכא באוה"א, וכונתו צ"ע. ואולי ע"פ הנ"ל שעה מלשון הסרה שסר מדרכי השי"ת.

נב) מלשון וישע ה' אל הבל ואל מנחתו (בראשית ד, ד).

נג) גירסת המדל"י: תנו רבנן שעה ראשונה מאכל לודים. שעה לשון הפרשה, כמו אל מנחתו לא שעה. ושעה ראשונה פי' סיבה ראשונה שאדם מופרש מהש"י. מאכל לודים, פירש"י אוכלי אדם, היינו מי שיש לו מדת לשון הרע, כדאמרינן לישנא תליתאה. שניה (צ"ל שלישית) מאכל יורשים, שאין עושים מעשים טובים רק סומכין על זכות אבות. שלישית (צ"ל רביעית) מאכל פועלים, שעובדים על מנת לקבל פרס. רביעית (צ"ל חמישית) מאכל כל אדם, היינו שאוכלים מאכל של אדם הצדיק הנקרא כל, כההיא דר' חנינא בן דוסא. שכל אלו נעתקים ומופרשים מהש"י מלעשות עובדות בשלימות. וחסר כאן ביאור שניה מאכל לסטים, וגם לא פירש ששית מאכל ת"ח.

-----  הערות וציונים  -----

בעלי לשון הרע כו' שאוכלים בשר אדם – במדל"י (ראה בפנים בשוה"ג) ציין על זה לערכין טו, ב. ורג"כ תנחומא מצורע ב ודב"ר ה, י.

והוא לשון ששי"ת – נראה דר"ל מלשון שוש אשיש.