תנז

אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה. והוא תיקון שבירת הכלים.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א כא, א. כתבי קודש לא, א [ושם לה, ב].

אשריך כלים כו' – כלים פ"ל מ"ד.

-----  הערות וציונים  -----

בכתבי קודש לה, ב: אשריך כלים . . שנכנסת בטומאה בסוד השבירה ויצאת בטהרה בסוד התיקון.

בספר אבן הרא"ש – לקוטי מילי דאגדתא להרה"ק מוהרא"ש הכהן מאוסטרהא, תלמיד הרה"מ ובעה"מ ס' וצוה הכהן, ירושלים תשכ"א ע' כט, א: ואמר הוא [הרה"מ] ז"ל עפ"י המבואר בכתבים שהקב"ה היה בונה עולמות ומחריבן, דהיינו קודם הצמצום היה ההשפעה מהא"ס ב"ה להעולמות בשפע ונתבטלו והיה שבירת הכלים, ומהניצוצות הקדושה שנפלו יש אחיזה להחיצונים, ואחר זה היה תיקון והתיקון נעשה ע"י תו"מ, ולעתיד שיהיה כל הארץ מלאה דעה ויהיה התיקון שלם לגמרי ואז יתפרדו כל פועלי און ויבולע המות לנצח, וכל זה מבואר בכתבים. והנה דרשו חז"ל וחושך על פני תהום זה מלאך המות [תנחומא וישב ד] הוא השטן הוא הנחש הוא היצה"ר [ב"ב טז, א] והוא שורש לכל הטומאות והחיצוניות ורמוז בתחילת התורה. והתיקון רמוז בסוף התורה דהיינו ולכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל דהיינו קבלת התורה. וזהו שאמר אשריך כלים כו', כי וחוש"ך ע"ל פנ"י תהו"ם ס"ת כלים (ושם מרומז יניקת החיצונים כי יש להם אחיזה מהסוף כנודע) ובפסוק ולכל היד החזקה נרמז דתיבות מ'שה ל'עיני כ'ל י'שראל ר"ת כלים (והוא בראש התיבות כי נרמז לעולם התיקון). וז"ש אשריך כלים שנכנסת בטומאה, דהיינו בפסוק וחושך על פני תהום שרמז על שבירת הכלים אשר מזה יניקת הטומאה, ויצאת בטהרה, שרמוז תיבת כלים בקבלת התורה שהוא התיקון, ודפח"ח.

וראה לקו"א נג, א: אשריך כלים כו' הם המדות, אע"פ שעומדות בטומאה ביצה"ר יצאו בטהרה והשקר בטל וכו'. ושם בסוף אותו עמוד: אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה, פי' כלים היינו מדות ועבודות של אדם, שמתחלה הן אבות הטומאה מפני שנמשך אחר היצה"ר וקליפות, וכשחוזר לבסוף ועושה עובדות בלי שום טומאת יצה"ר כלל ומתקן ג"כ חטאת נעורים הוא יוצא בטהרה ואשרי לו.