תס

ארבעה אבות נזיקין השור והבור המבעה וההבער. השו"ר לשון הבטה, כמו אשורנו ולא עתה, והוא לשון הסתכלות, וזה הראיה מזיק לבני אדם. והבו"ר לשון שדה בו"ר שאינה חרושה וזרועה, והוא שאינו לומד תורה אלא הולך בטל. המבע"ה הוא שן, ר"ל האכילה גסה [נ"א: שאוכל כל דבר]. וההבער זה הכעס, שהוא הרתחת האש.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א כב, א. כתבי קודש ל, ג. צוה"ר סי' קכא.

ארבעה אבות נזיקין כו' – ב"ק ב, א. אשורנו גו' – בלק כד, יז. שדה בו"ר – ב"מ קד, א ופרש"י שם. המבע"ה הוא שן – ב"ק ב, ב ופרש"י שם.

-----  הערות וציונים  -----

הובא בתפארת עוזיאל, הוויות אביי ורבא, בשנויים קלים: דד' מיתות גרועין יש שמזיקין לאדם, השור הוא ההסתכלות בדברים שאינם ראוים להסתכל, והבור הוא פנוי – יש אדם הולך בטל ופנוי מתורה ומצוות ומחשבות קדושות, והמבעה הוא השן כדאיתא בגמרא והיינו המותרות אכילה, וההבער הוא האש של כעס.

ארבעה אבות נזיקין – להעיר מזח"ב קיח, א עיי"ש.

וזה הראיה מזיק לבני אדם – עיין צוה"ר סי' ה. ועיי"ע שם סי' נ ובהערות שם. ועיין זבים פ"ב מ"ב ומש"כ על זה באגרות קודש כ"ק אדמו"ר זי"ע ח"כ סוף ע' פב (ובלקו"ש ח"ז ע' 314).

והבו"ר כו' שאינו לומד כו' – להעיר מלשון אבות פ"ב מ"ה אין בור ירא חטא. וראה ריש סי' תסב. ועיין צוה"ר סי' כט.

המבע"ה כו' – להעיר מברכות לב, א מלי כריסי זיני בישי כו', ועוד עד"ז. וראה לעיל סוף סי' תמח. מדבר קדמות להחיד"א מערכת א אות נח – נט.

וההבער כו' – ראה ביאורי הזוהר לאדמו"ר הצ"צ ע' קפב. אוה"ת פ' בשלח ע' תנד.