תעא

הצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. פי' כי הדיבור היוצא מהפה הוא דבר מועט, אבל עושים הרבה למעלה בזה הדיבור.

ע"יסא רצון הבנאי מתחבר [עצמו] הבנאי עם הבית.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א לג, א. כתבי קודש כח, א.

הצדיקים אומרים מעט כו' – נדרים כא, ב.

-----  שולי הגליון  -----

סא) גם במקבילות בא זה בהמשך להנ"ל, (ובכתבי קודש: שע"י), ובדוחק יש לקשרם. ואולי צ"ל ענין באנפא נפשיה.

-----  הערות וציונים  -----

עיין אוה"מ פ' תשא סד"ה בפסוק ומשה יקח: והמגיד ע"ה היה אומר ברוך אומר ועושה, כלומר מי האיש החפץ חיים להיות בגדר ברוך אומר ד"ת ותפלה ובשעת האמירה עושה פעולה בעולמות כאמור וגם מעורר לבות בני אדם, זה האיש הוא בגדר ברכה לאפוקי הרשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושין רשימה כלל לא למעלה ולא למטה, כיון שבדבור הוי"ה מאסו מלבנות ולכונן צירוף שם הוי"ה ב"ה כו'.

הדיבור כו' דבר מועט אבל עושה הרבה למעלה כו' – להעיר מסי' קפז.