תעט

העושה תפילתו עגולה סכנה ואינה מצוה. פי' רש"יסג כשנופל תחנון סכנה שלא ירצץ מוחו. פי' העושה תפילת"ו, על שם נפתלת"י, שמדבק [ומחבר] מחשבתו בבורא ית', וכשעושה (תפילתו) [דביקותו] עגולה, פי' פעמים הוא למעלה ופעמים הוא למטה כדבר עגול, ואינו [מחובר ב]תמידות. סכנה, פי' שכשנופל (תחילה) [תחנון] היא פעמים שמחשבתו יוצאת לחוץ לברר ניצוצות מן הקליפות, ע"ד עיני ה' צופות רעים וטובים. וכן מצינו שנשבה הארון בין הפלשתים כדי לברר הדיבורים שהיו בגלות ולהביא מנחה לה', על דרך [נ"א וזהו] וישרנה הפרות, שאמרו שירה, מאי שירה שירו לה' שיר חדשסד, והוא לשון זכר. אבל שירת הים הוא לשון נקבה, לפי שאינה נצחיות, אבל שירה זו עתיד לאומרה בעת הגאולה [לימות המשיח במהרה בימינו], והוא גאולה נצחיות, לפיכך הוא לשון זכר. והוא נקרא תחנון שאחר שמונה עשרה שמחשבתו יוצא למטה (נ"אסה והנוקבא נקראת תחנה אחר י"ח יוצא מחשבתו למטה), ואז סכנה שלא ירצץ את מוחו, שלא יקלקל את שכלו. וז"ש (הר"ן) [האר"י ז"ל] הקדוש שצריך האדם (להשמר) [לשמור] את עצמו בשעה שהוא נופל תחנה שהוא בא בעולם העשיה, ודו"ק.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קצב (רב). אוה"א מב, ב.

העושה תפלתו עגולה כו' – מגילה כד, ב. פי' כשנופל תחנון כו' – פי' ר"ח שם. תפילת"ו ע"ש נפתלת"י – ויצא ל, ח. ובת"א ופרש"י שם. שכשנופל תחנון . . לברר ניצוצות – ע"ח שער הכללים ספ"א. שם שמ"ט פ"ה. פע"ח שער נפילת אפים פ"ב. עיני ה' צופות גו' – משלי טו, ג. שנשבה הארון כו' – ש"א ד, יא. שם פ' ה-ו. וישרנה הפרות – ש"א ו, יב. שאמרו שירה כו' שירו לה' גו' – ע"ז כד, ב. זח"ג רא, א. שירו לה' שיר חדש – תהלים צח. והוא לשון זכר אבל שירת הים כו' – זח"ג רא, א. שירה זו כו' גאולה נצחיות – מכילתא בשלח מס' דשירה פ"א. שמ"ר כג, יא. וז"ש האריז"ל הקדוש כו' – פע"ח שער נפילת אפים פ"ב.

-----  שולי הגליון  -----

סג) כ"כ גם במדל"י, ובאוה"א פי' הר"ן, וצ"ל פי' רבינו חננאל.

סד) במדל"י ממשיך כאן: ר"ל שהיה כבר אחר הבירורין כמ"ש האר"י ז"ל.

סה) הנ"א אינו במדל"י. באוה"א רק הנ"א, אבל בשנוי: והנוקבא נק' תחנה, אחר שע"י יוצא מחשבתו למטה.

-----  הערות וציונים  -----

תפילת"ו . . שמדבק כו' – ראה סי' רנה ד"ה ולזה רמזו, ובהערות שם.

עגולה פי' כו' – ראה לעיל סי' תח.

[הערה סד בשוה"ג] כמ"ש האר"י ז"ל – ראה פע"ח שער השבת פי"ט.