תפו

המוכיח לחבירו זוכה להדבק בהקדוש ברוך הוא שנאמר מוכיח רעהועב אחרי [חן כו'] ולא עוד אלא שמוציא חן וכו'. א"ל כי הנה יש ב' מיני צדקות. א' הוא הצדקה הגשמיות, והוא מה שהעשיר משפיע לעני ונותן לו צדקה הגשמיות, שמחיה את נפשו ואת נפש בניו ובני ביתו. ויש צדקה יותר מעולה, והוא המחזיר חבירו למוטב, דהיינו המוכיחו. רק שצריך לזה שני תנאים. א' שיהיה כלי המקבל, דהיינו שיכנסו באזני המקבל תוכחה, לאפוקי מי שאינו שומע לקול המוכיחו ואינו רוצה לקבל ההשפעה. והב' שהמוכיח צריך להיות דוגמת צינור לשפוך ההשפעה אל הכלי, דהיינו שיהיה עשיר בדעת, כמדת הצדיק העליון המשפיע לעני כידוע, ואז יכול להשפיע אל העני בדעת ולהחזירו למוטב. וידוע כי מדת הצדיק הוא מדת יוסף, וכתיב אלה תולדות יעקב יוסף. וז"ש מוכיח רעהו, דהיינו שיכול להוכיחו ולהחזירו למוטב מחמת שיש לו מדת הצדיק שהוא יוסף כנזכר. והראיה, שזימן לו הקדוש ברוך הוא להוכיח אותו האדם המקבל תוכחה, לכך נקרא רעה"ועג. הגם היותו עני בדעת, עם כל זה דומה הוא מי שרוצה לקבל דברי חבירות, שרוצה לשמוע וללמוד ולקבל כל מה שמוכיחים אותו. ולכן נקרא רעהו להצדיק המוכיחו. נמצא שזה מוכיח (ההמשכה) לאדם ההואעד זוכה להיות אחר"י, כלומר דבוק להשם יתברך, כמו מדת יוסף שהוא תחת מדת יעקב תפארת, וזהו אחרי וד"ל. ולא עוד, אלא שמוצא חן, שהוא גם כן מדת יוסף. ועיין בפרשת נחעה.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י ו, ב (סי' קיז).

המוכיח לחבירו כו' – תמיד כח, א. כמ"ש מוכיח גו' – משלי כח, כג. צדקה יותר מעולה והוא המחזיר כו' – זח"ב קכט, א ובהג' החיד"א שם. עשיר בדעת . . העני בדעת – ע"פ נדרים מא, א. שצריך לזה ב' תנאים כו' – ראה ערכין טז, ב (ובדק"ס שם). ספרא, קדושים פ"ד. ילק"ש ח"א רמז תשפט. מדת הצדיק הוא מדת יוסף – זח"א נט, ב. זח"ג כו, א. שם רלו, א ושב, א. אלה תולדות יעקב יוסף – וישב לז, ב. מדת יעקב תפארת – זח"א קנז, ב. זח"ב רעו, א. חן שהוא ג"כ מדת יוסף – ראה וישב לט, ד. פרש"י ויחי מט, כב. ועיין בפרשת נח – לעיל סי' טו.

-----  שולי הגליון  -----

עב) לשון הכתוב "מוכיח אדם" גו'.

עג) כנ"ל לשון הכתוב "אדם", וא"כ צ"ל כאן חברו כלשון הגמרא בד"ה.

עד) הלשון כאן אינו מובן. בלקו"י יש נ"א, בקיצור מהמבואר כאן: הגם היותו עני בדעת, עם כל זה דומה הוא מי שרוצה לקבל ההמשכה. ונראה שנתערבו כאן ב' הנוסחאות, וצריכים להשמיט כאן מילת ההמשכה, ולהוסיף ה' הידיעה למילת מוכיח.

עה) מובן שזה הוספת מסדר הספר או מדפיסו. בלקו"י: ובמקום אחר מבואר הענין יותר בפרטות.

-----  הערות וציונים  -----

כמדת הצדיק העליון המשפיע לעני – ראה זח"ב רעו סע"א. וראה שם קכג, א ובפי' הרמ"ז שם (הובא בקיצור בנצוצי אורות להחיד"א שם).

מדת הצדיק כו' וכתיב אלה תולדות כו' – ראה סי' צה ד"ה ולבאר.

שזימן לו הקב"ה להוכיח אותו כו' – להעיר מירושלמי ביצה פ"ב ה"ח מי שיש ספיקה בידו למחות כו'. רמב"ם הלכות דעות פ"ו ה"ז. ובפרט ע"פ הכלל המובא לעיל סי' קטו. ועיי"ע לקוטי שיחות ח"א ע' 262.