תצא

אמר הקדוש ברוך הוא לוו עלי ואני פורע. וקשה למה המדה כך, ולא [נ"א: ולמה לא] (יזדמן) [יזמין] הקדוש ברוך הוא לעני שיהיה לו על סעודות שבת ולא יצטרך ללות. וי"ל על פי הלצה, כי ידוע אין הברכה שורה אלא על איזה דבר, אף שהוא מועט מתברך, כמו אסוך שמן דאלישע. אבל אין הברכה שורה על דבר ריקן, אם לא שיעשה הקדוש ברוך הוא נס מפורסם, כי היינו יש מאין. והנה אין [הכל] רוצים להנות ממעשה נסים, כמו שמצינו כמה תנאים ואמוראים. וזה (שכתוב) [שאמר] לוו עלי, כי זה מדבר בעני בעת שביתו ריקן, ואין כל בבית אפילו דבר מועט שתשרה עליו הברכה, בכדי שלא יהיה הנס מפורסם וניכר לו כל כך. ואם ירצה הקב"ה לעשות לו נס מפורסם, אפשר שלא ירצה להנות. לזה אמר לוו עלי [ואני פורע] וכו', כמ"ש בגמרא המודר הנאה מחבירו פורע את חובו, אם כן מצינו שפריעת חוב אינו הנאה, אם כן לא יחוש העני וילוה ויענג את השבת. ואף על פי שהקב"ה יפרע את חובו, אין זה מיקרי הנאה ממעשה נסים כנזכר. (עזואף על גב דבגמרא מוקי לה באותו החוב שאין המלוה תובע (אלא) [את] הלוה, שאם ירצה לא ישלם למלוה [כדאיתא שם], גם הכא המלוה לעני כזה מסתמא ג"כ מלוה לו על מנת שלא לתובעו.)


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י ה, א (סי' קיא)

אמר הקב"ה לוו עלי כו' – ביצה טו, ב. אין הברכה כו' כמו אסוך כו' – זח"א פח, א. אסוך שמן דאלישע – מ"ב ד, ב. אין רוצים ליהנות ממעשה נסים כו' – תענית כד, א (ופרש"י שם ד"ה אלא כאחד), ושם ע"ב. המודר הנאה מחבירו כו' – נדרים לג, א. דבגמרא מוקי לה כו' – שם ע"ב.

-----  שולי הגליון  -----

עז) בלקו"י אין סוגריים.

-----  הערות וציונים  -----

אין הברכה שורה אלא על כו' – ראה סי' שסג ד"ה והנה (ואילך).

אין רוצים להנות ממעשה נסים – ראה של"ה, תושב"כ ס"פ לך לך.