תצב

אמר דוד שמרה נפשי כי חסיד אני, ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלשה שעות ואני חצות לילה אקום, [ועוד] לא חסיד אני שכל מלכי וכו' ואני ידי מלוכלכות בשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה. ויובן על פי מה שכתוב בזוהר כל אשתדלותא דדוד מלכא לחברא אתתא לבעלה [וכו'], והיה ממתיק הדינים ע"י החסדים. וזהו ידוע כי הדינים נקראים לי"ל, וכשהוא ממותק נקרא ליל"ה, כמו נע"ר ונער"ה. וזהו שנאמר חצות לילה אקום להודות [לך], פירוש על ידי הודאות ושירים ותשבחות הייתי מושך החסדים וממתיק הדינים, והייתי חוצה הלילה לשנים, ונסתלקו הדינים שהוא לי"ל, ונשאר רק ה'. ולא שנסתלקו הדינים לגמרי, אלא שנשארו ממותקים, והרי הם כמו שנתעלמו מחמת משיכת החסדים, כי שרגא בטיהרא מאי מהני. ובמה הייתי ממתקם, על ידי שבחות והודאות כנזכר, והייתי ממתקם בשרשם, דהיינו בכ"ב אתוון שהם ה' מוצאות הפה, והתחלות הה' מוצאות הם ה' אלפי"ן הידועים. (והם א' מאדנ"י הממתיק דין מאדנ"י) שהם חסדים גמוריםעח. וזהו אקו"ם, שהייתי (קיומא) [מקיימם] על ידי שורשם הה' הנזכר [ה"ח הנ"לעט]. וזהו בהבראם, בה' בראם. וזהו הכל לפי שחסיד אני, כמו שכתוב בזוהר ולא עם הארץ חסיד לפי שחסר לו היו"ד שהיא החכמה. אבל בהיות שחסיד אני, מדובק בחכמה, הייתי יכול למתקם בשרשם, שהם ה' אלפין כנזכר שהם בחכמה כנודע.

ומה שכתוב ולא חסיד אני וכו' שידי מלוכלכות בשפיר ובשליא, פירוש כי הלוא ידוע שיש חיצוניות (ו)בכל התורה והמצות שהוא שומר לפרי, והוא נמשל לשפיר ושליא, שאין הוולד יכול להתהוות אם לא על ידי החיצוניות. כמו שיש חיצוניות אל מצות התשובה, דהיינו שעושה תשובה מיראת עונש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל ע"פ ופרעה הקריב, שהקריב את ישראל לתשובה. וכי פרעה נתכוון להקריבם לתשובה, אלא היה רק כמו הקליפה שומר לפרי, ואחר כך מצאו ישראל הפרי עצמו ואכלו, ועשו תשובה כהוגן, ומתוך שלא לשמה וכו'. וזהו ידי מלוכלכות, פירוש שהייתי מסתכל בחיצוניות המצות והתורה, ויגעתי ומצאתי להוציא מהם פרי ולטהר אותם מכל החיצוניות. וידוע כי התורה והמצוה נקרא אש"ה, וזהו [לטהר] אשה לבעלה, להוציא הפנימיות זך ונקי בלי שום סיג. וידוע מהזוהר כי הכל במחשבה אתברירו, שהוא חכמה כנודע, ולכן אמר ולא חסיד אני כנזכר, שהוא בחכמה כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' רמב (רנה).

אמר דוד שמרה נפשי כו' – ברכות ד, א. שמרה נפשי גו' – תהלים פו, ב. חצות לילה אקום – תהלים קיט, סב. כל אשתדלותא דדוד כו' – זח"ג מ, ב. הדינים נקראים לי"ל כו' נע"ר ונער"ה – זח"ב לח, ב. פרדס רמונים ש"ה פ"ב. פע"ח שער תיקון חצות פ"ג. שרגא בטיהרא כו' – חולין ס, ב. ה' אלפי"ן כו' – ע"ח שי"ח פ"ה. בהבראם – בראשית ב, ד. בה' בראם – מנחות כט, ב. כמש"כ בזוהר ולא ע"ה כו' – זח"ג לג סע"א ואילך. ולא ע"ה חסיד – אבות פ"ב מ"ה. שיש חיצוניות בכל התורה והמצות – זח"ג קנב, א. שם קנט, א. ראה שם עב, ב. ועג, א. שומר לפרי – ע"פ ברכות לו, ב. כמו שאמרו רז"ל ע"פ ופרעה הקריב כו' – שמ"ר כא, ה. ופרעה הקריב – בשלח יד, ה. הקליפה שומר לפרי כו' – ראה זח"ב קח רע"ב. חסד לאברהם מעין שביעי נהר כז. של"ה תול"א בית ישראל ד"ה והנה הקליפה (יט, ב). ומתוך שלא לשמה וכו' – פסחים נ, ב. כי התורה . . נק' אש"ה – יבמות סג, ב. הכל במחשבה אתברירו – זח"ב רנד סע"ב. ע"ח שי"ח פ"ה. שם שי"ט פ"ט ושל"ט פ"א. שער המצות פ' עקב.

-----  שולי הגליון  -----

עח) במדל"י נ"א: והייתי ממתקן בשורש הכ"ב אותיות שהם ה' מוצאות הפה, הם ה' אלפי"ן הידועים שהם חסדים גמורים (והם א' דאדנ"י הממתיק דין דאדנ"י).

עט) ה' חסדים הנזכרים.

-----  הערות וציונים  -----

הדינים נקראים לי"ל וכשהוא ממותק נקרא ליל"ה – ראה מדל"י סו"ס קיב (קכג).

וזהו בהבראם בה' בראם – ראה סי' ל ד"ה ואפשר לומר כי (ואילך), וסי' קעט-ב ד"ה והנה עשה.

ופרעה הקריב כו' כמו הקליפה שומר לפרי כו' – עיין כש"ט סי' שצו.

במחשבה אתברירו שהוא חכמה – ראה סי' כד ד"ה אך. ועיין לקו"י סי' קנה.