תצח

כל שמעשיו מרובים מחכמתו. רצה לומר שיש לו הרבה מעשים מחמת חכמתו, רצה לומר בשביל שהוא חכם ועושה אפילו דברים גשמיים לכבודו יתברך, חכמתו מתקיימת, ר"ל מתקיימת עולמות שניתוסף להקדוש ברוך הוא. וכל (שאין) [שחכמתו] וכו', שאין בו חכמה זו, רק שהוא לומד בסתם, אחרי שהוא מבין מה שלומד אין חכמתו מתקיימת. כי אפילו חכמות התורה שהוא לומד, אם הוא בלא דחילו ורחימו, אינו כלום, כמ"ש בזהר כל מלה בלא דחילו ורחימו לא סלקית.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י ד, ב (סי' צה).

כל שמעשיו מרובים מחכמתו כו' – אבות פ"ג מ"י. וכל שחכמתו וכו' – שם. כל מלה בלא דו"ר כו' – תקו"ז ת"י כה, ב. ראה זח"ג קכא ב.

-----  הערות וציונים  -----

הרבה מעשים כו' בשביל . . אפילו דברים גשמיים כו' – להעיר מסי' שסג ד"ה והנה.