תצט

מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו. פי' כי מדת רחמנות באה מן הדעת, כי מכח הדעת יודע לרחם. ולפיכך אין במדת רחמנות שבירה [על דרך יעקב אבינו לא מת], כי הוא בא מכח הדעת, והדעת הוא רק חיים. וזהו דכתיב ובדעת חדרים ימלאו, ואין בו שבירה. ואףפב על פי שכתוב במדת רחמנות ויחמול על מיטב הצאן, ריחם עליהם, אבל במדת רחמנות עצמו אין בו שבירה כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קצג (רג).

מי שאין בו דעת כו' – ברכות לג, א. מדת רחמנות באה מן הדעת – ראה זח"ב קסג, א. זח"ג רעג, ב. יעקב אבינו לא מת – תענית ה, ב. כי הוא בא מכח הדעת – ראה זח"ב יד, ב. והדעת הוא רק חיים – ראה זח"ג קפב, א. ובדעת חדרים ימלאו – משלי כד, ד. ויחמל . . ועל מיטב הצאן – ש"א טו, ט.

-----  שולי הגליון  -----

פב) הסיפא ליכא במדל"י.

-----  הערות וציונים  -----

עיין לעיל סי' שכט. ועיין לקו"י יג, ד (סי' קנד): סוד יעקב אבינו לא מת, פי' כי בת"ת לא היה שבירה, הגם שבת"ת נמי כתיב וימת וימלוך [ראה ע"ח ש"ט פ"ב] התירוץ הוא השבירה שהיה בת"ת לא היה בת"ת עצמו רק (בהסתכלות) [בהתכללות] שמתחבר החו"ג כו' עיי"ש. וכן במדל"י סוף סי' רסה (רעג), עיי"ש.