ספריית חב"ד ליובאוויטש

ל

במדרש ואברהם זקן בא בימים, הדא הוא דכתיב עטרת תפארת וגו' בדרך צדקה תמצא [כו'] לפי שנאמר באברהם למען יצוה וגומר ושמרו דרך ה' לעשות צדקה וגו'. לכך נאמר ואברהם זקן בא בימים. ולא עוד, אלא שהקב"ה ברכו שנאמר וה' ברך את אברהם בכל.

ואפשר לומר ע"פ מ"ש רז"ל בהבראם, אל תקרי בהבראם אלא באברהם. ויש לדקדק אם נאמר שבזכות אברהם נברא העולם, אם כן האיך היה קיום לעולם קודם (למדת) [לידת] אברהם, והלוא הוא היה עשרים דורות אחר בריאת העולם. ויובן ע"פ מ"ש רז"ל ע"פ ויתן לו מעשר מכל, ואמרו רז"ל שהמעשר נתן אברהם לשם. אבל לפי פשוטו של הכתוב משמע ששם נתן לאברהם המעשר, כמ"ש ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין ויתן לו מעשר מכל. אבל צריך להבין מהו ענין המעשר שנתן שם לאברהם. כי בשלמא לפי דרשת רז"ל אתי שפיר שנתן לו אברהם מעשר מכל השבי, אבל אם הוא כפשוטו, ממה נתן שם המעשר, ומהו מכל.

ואפשר לומר כי כבר בארנו ענין הוספת אות ה' שניתוסף לאברהם שהיא ה' מוצאות הפה, ולכך אברם אינו מוליד ואברהם מוליד ועיין לעיל ביאור על ענין זה. ואפשר לומר גם כן שזהו פי' ויתן לו מעשר מכ"ל, רצה לומר שנתן לו הוספת אות ה' שהוא המעשר מן כל. כי כל גימטריא נ', וה' היא מעשר מן חמשים, והשפיע לו ממדת כ"ל אל הדבור, ונתן לו ה' מוצאות הפה. וזהו עיקר קיום העולם, ועיקר עבודת השם יתברך, להעלות הדבורים והאותיות אל הקדושה.

וז"ש כח מעשיו הגיד לעמו, כלומר כח מעשיו שהוא הדבור שנעשה בו העולם, כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו, באורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא, בכ"ב אתוון, אותו הכח הגיד לעמו, פי' המשיך לעמו, ר"ל אות ה' שהוא ה' מוצאות הפה, שיהיה בהם גם כן כח להעלות הדבורים כנזכר.

ונחזור לענין בהבראם. וידוע כי מדת החסד והאהבה מתייחסת לאברהם, כמ"ש חסד לאברהם, זרע אברהם אוהבי. והנה נאמר אברהם אברהם, כפל שמו, כי באמת יש ב' גווני אברהם. הא' הוא אברהם התחתון אשר היה בעולם הזה, והב' הוא אברהם האמיתי בעולם העליון. כי יש מדה א' למעלה הנקרא אברהם, ר"ל צירוף אותיות אברהם המה שורש למדת החסד והאהבה. ומפני שאברהם התחתון היה מתנהג בחסידות (כלומר) [כל ימיו] והיתה מדתו חסד ואהבה, המשיך על עצמו אברהם העליון. ואפשר שזהו שרמזו רז"ל מי שנכפל שמו בידוע שהוא בעולם הזה ובעולם הבא, רמזו אל הנזכר שהיא ש"ם העליון והתחתון. ואפילו בדורות הללו, אם אדם מדתו חסד ואהבה ומתגבר תמיד המדה הזאת, נקרא שמו אברהם על שם העליון, וכן כיוצא בזה. נמצא לפי זה לא קשה מידי. מ"ש בהבראם באברהם, רצה לומר באברהם העליון, שבזו המדה נברא העולם שנאמר עולם חסד יבנה. ולכך נאמר בהבראם, כי מדות העליונים אינם זמנים, כי היה הוה ויהיה, ובאותו מדה, אברהם, ברא השם יתברך שמים וארץ.

ואפשר לומר שזהו פי' הפסוק ואברהם זקן, כלומר אותו מדה הנקרא אברהם העליון שהוא זקן, מפני שהמדה ההיא היא מאז ואינה זמניית. ועוד, שמדת החסד שורשו הוא בעתיק, כמ"ש ועתיק יומין וגו' (ושער רישי' כתלג חיוור) [כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא] לכך נקרא זקן, אותו החסד הנקרא אברהם העליון שהוא זקן, בא בימים, פי' בא והתלבש באברהם התחתון שהוא נקרא ימים, ר"ל [נ"א: ע"ש] שהוא זמני. ומחמת גודל החסדים שעשה אברהם התחתון, זכה להמשיך המדה העליונה אליו והתלבש בתוכו.

וזהו שאמרו הדא הוא דכתיב עטרת תפארת וגו' בדרך צדקה תמצא. כי ידוע שעיקר החסד הוא הצדקה, וזהו חסד האמיתי, ר"ל ח"ס ד', וזהו בדרך צדקה תמצא. כי מזה זכה להמציא ולהמשיך [המדה העליונה] אברהם הזקן שיבוא בימים, ויהיה עטרה אליו כנזכר.

ומ"ש ולא עוד אלא שברכו ה' שנאמר וה' ברך את אברהם בכל, יובן ע"פ מ"ש רז"ל וה' ברך וגו' בכל, שהיה לו בת ובכל שמה. והנה יש לדקדק מה מודיענו בזה ששמה בכל, ומהו ענין הברכה שברכו בזה. ואפשר לומר כי הנה בארנו לעיל ויתן לו מעשר מכל, שהוא הה' הניתוסף בשמו שהוא מעשר מכ"ל. והנה ידוע כי במדת כ"ל יש ב' ההי"ן שהם כללות חסד וגבורה. ואפשר לומר שהה' הראשונה שנתן לו שם היה (החסד) [ה' חסדים] שנתן לו כמדתו שהיה איש חסד, ומה גם שהוא בעצמו המשיך המדה ההיא, כמ"ש ואברהם זקן בא בימים. וכאן ברכו השם יתברך בעצמו והוסיף לו ה' שניה הה' גבורות, כנודע כי בעקידת יצחק נתייחדו החסדים עם הגבורות. וזהו מרומז בשם בכ"ל, ר"ל ב' ההי"ן שהם ב' מעשרות מן כל, [ואע"פ שהם ב' מעשרות נחשב לה', שב' מעשרות הן חומש מן כל,] וחומש הוא ה"א, לרמז שנכללו ונתערבו יחד הה' חסדים והה' גבורות ונמתקו. וזהו הברכה. וז"ש בת היה לו, שהוא הה' גבורות כנזכר, ובכל שמ"ה, ר"ל שם ה' הנקרא בת כידוע.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י לח, ב (סי' רפב)

במדרש ואברהם כו' – בר"ר נט, א. ואברהם זקן גו' – חיי שרה כד, א. עטרת תפארת גו' – משלי טז, לא. למען יצוה גו' – וירא יח, יט. שהקב"ה ברכו כו' – בר"ר נט, ה. וה' ברך גו' – חיי שרה כד, א. בהבראם – בראשית ב, ד. א"ת בהבראם אלא באברהם – זח"א פו רע"ב. בר"ר יב, ט. מ"ש רז"ל ע"פ ויתן כו' – פדר"א פכ"ז. במ"ר יב, יא. ויתן לו גו' – לך לך יד, כ. ומלכי צדק מלך גו' – לך לך יד, יח. כבר בארנו כו' – לעיל סי' כד. אות ה' . . ה' מוצאות הפה – תקו"ז תי"ט מא, ב. אברם אינו מוליד כו' – תנחומא שופטים יא. בר"ר מד, י. ועיין לעיל – סי' כד. שנתן כו' אות ה' שהוא המעשר מן כל – זו"ח תולדות כה, א. כח מעשיו גו' – תהלים קיא, ו. הדבור שנעשה בו העולם כו' – בר"ר ג, ב. שם כז, א. בדבר ה' גו' – תהלים לג, ו. באורייתא ברא כו' – זח"א ה, א. בר"ר א, א. בכ"ב אתוון – זח"א רד, א. ראה תקו"ז יג, א. הגיד . . פי' המשיך – שבת פז סע"א. חסד לאברהם – מיכה ז, כ. זרע אברהם אוהבי – ישעיה מא, ח. אברהם אברהם – וירא כב, יא. כפל שמו – ראה שמ"ר ב, ו. זח"ג קלח, א. שאברהם כו' מתנהג בחסידות כו' – ספר הבהיר סי' קצא (זח"א רסד, ב). זח"א צו, א. זח"ב רעו, ב. מי שנכפל שמו כו' – בר"ר ל, ד. תנחומא שמות יח. בהבראם באברהם – בר"ר יב, ט. עולם חסד יבנה – תהלים פט, ג. שמדת החסד שורשו הוא בעתיק – ראה זח"ג קלג, ב. שם קלח, ב. ועתיק יומין גו' ושער גו' – דניאל ז, ט. חסד . . ח"ס ד' – זח"ג רנו, א. תקו"ז תכ"ב סז, ב. מ"ש רז"ל כו' ובכל שמה – ב"ב טז, ב. בעקידת יצחק נתייחדו כו' – זח"ב רנז, א. זח"א קיט, ב. שם ה' הנקרא בת – זח"ג יא, ב.

-----  הערות וציונים  -----

האיך היה קיום לעולם כו' – ראה אוה"מ ר"פ לך, ביאור הרה"מ באופן אחר.

פי' ויתן לו מעשר כו' – הובא בעבודת ישראל פ' לך, ד"ה ויתן לו.

וז"ש כח מעשיו כו' – ראה סי' רמג.

ב' גווני אברהם – ראה לעיל סי' כג. להעיר מתנחומא שמות יח.

מה מודיענו בזה ששמה בכל – להעיר מס' הבהיר סי' עז.

בעקידת יצחק נתייחדו כו' – ראה לעיל סי' כה, ובהערות שם.

ובכל שמ"ה כו' הנקרא בת כידוע – להעיר מסי' כט.