ספריית חב"ד ליובאוויטש

מח

וישב

רמז הפסוק וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, אלה תולדות וגו'. ואפשר לומר כי [הנה] ידוע שעיקר כוונת בריאת האדם בעוה"ז הוא שיקיים מצות בוראו ית' ולעבוד עבודתו, כמ"ש לעבדה ולשמרה, ואמרו רז"ל לעבדה זו מצות עשה ולשמרה זו מצות לא תעשה. וזהו תכלית בואו לעוה"ז, כמשל המלך שנאבד אבן טוב מטבעתו, ולקמן בע"ה יתבאר המשל הזה באריכות. והנה הצדיק באמונתו עושה השליחות [מה] שנשתלח בעוה"ז לעבדה ולשמרה.

וזהו וישב, אין וישב אלא לשון עכבה, ר"ל כל ימי עיכובו בעוה"ז הוא בדביקות הש"י. ואף שהוא [בארץ], בארציות וחומריות עוה"ז, עם כל זה הוא במגורי אביו, ר"ל ביראת אביו שבשמים. (ואפילו הוא) [ואף על פי שהוא] בין הרשעים אינו לומד ממעשיהם, וזהו בארץ כנען, כמ"ש כנען בידו מאזני מרמה, ואעפ"כ מחזיק בתומו, וכוונתו רק להרבות תולדות שהוא מצות ומעשים טובים, והם עיקר תולדותיו של הצדיק, וזהו אלה תולדות יעקב יוסף, כלומר להוסיף בכל יום שעשוע ותענוג ונחת רוח ליוצרו, ועד כאן הוא מדת הצדיק.

אבל הרשע המועל בשליחותו והולך בשרירות לבו מתחילתו ועד סופו, וזהו בן שבע עשרה שנה [היה רועה את אחיו]כב, כלומר כל ימי היותו בעוה"ז אין כוונתו ומחשבתו רק לתאוות הגשמיים למלאות כריסו ולרעות את עצמו, כמ"ש רז"ל נקוד על א"ת שלא הלכו אלא לרעות את עצמן, בצאן, לשון יציאה, כלומר שיצא מרשות אביו שבשמים מכל וכל ופרק עול תורה ומצות מעליו, והוא נער, ר"ל כל ימיו הוא בקטנות ושטות ומעשה נערות, את בני בלהה, [ר"ל] שהוא רגיל עם זוללים וסובאים, וזהו בני בלה"ה, כי אותיות אחה"ע מתחלפים והוא כמו בלע"ה שהם (הני) הזוללים, ובני זלפ"ה, לשון זילוף יין, שהם הסובאים, ומחמת זה גרמה לו ששכח מכל וכל את בוראו ותכלית יצירתו והשליחות שנשלח לעוה"ז, וזהו נש"י, לשון שכחה, אבי"ו, שבשמים.

ואח"כ חוזר ומדבר בשכר הצדיק. ויבא יוסף, שהוא הצדיק שכוונתו להוסיף תמיד כנזכר, את דבתם רעה (אל אביהם), (שרשעים) [של הרשעים] שבדורו, הוא ג"כ רואה מעשיהם ונאנח על הרע אשר נעשה, ועומד בפרץ ומוכיחם על פניהם, ומחזירם למוטב ומעלה אותם אל הקדושה, וזהו אל אביהם, ולכך ישראל דלעילא אהב את יוסף כי בן זקונים הוא, כתרגומו ארי בר חכים הוא [כו'], ועשה לו כתונת פסים, אפשר לומר שרומז לחלוקא דרבנן.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י לד, א (סי' רמז)

וישב יעקב גו' אלה תולדות גו' – וישב לז, א-ב. לעבדה ולשמרה – בראשית ב, טו. לעבדה זו מ"ע כו' – זח"א כז, א. ולקמן בע"ה יתבאר המשל כו' – לקמן סי' נא. אין וישב אלא כו' – מגילה כא, א. במגורי . . ביראת כו' – ראה בלק כב, ג. ישעיה סו, ד. ירמיה ו, כה. כנען בידו גו' – הושע יב, ח. מצות ומע"ט והם עיקר כו' – פרש"י נח ו, ט ע"פ תנחומא נח ב, בר"ר ל, ו. יוסף כלומר להוסיף – ראה ויצא ל, כד. בן שבע עשרה גו' – וישב לז, ב. נקוד על א"ת כו' – בר"ר פד, יג. א"ת – וישב לז, יב. והוא נער גו' – וישב לז, ב. נער . . ומעשה נערות – בר"ר פד, ז. אותיות אחה"ע מתחלפים – רבנו בחיי וישלח לב, כה. ראה פרש"י קדושים יט, טז. בלע"ה . . הזוללים – במ"ר יד, י ובמ"כ שם ד"ה בלע. לשון זילוף יין – ראה פסחים כ סע"ב. נש"י לשון שכחה – ראה מקץ מא, נא. יוסף שהוא הצדיק – זח"א נט, ב. שם רמו, ב. ראה כתובות קיא סע"א. ישראל . . אהב את יוסף גו' – וישב לז, ג. ישראל דלעילא אהב כו' – זו"ח חקת נא, ב. כתרגומו – ת"א וישב שם. לחלוקא דרבנן – זח"א סו, א. ע"ח ש"מ פ"צ. ראה קהלת יעקב בערכו.

-----  שולי הגליון  -----

כב) אינו בלקו"י, והוספתי ע"פ המשך הפירוש.

-----  הערות וציונים  -----

שעיקר בריאת האדם בעוה"ז כו' – ראה סי' תטו. להעיר מקידושין פב, א.

וזהו וישב כו' – ראה סי' נא ד"ה והנה כתיב, וסי' שז.

שרומז לחלוקא דרבנן – ראה אוה"ת להצ"צ פ' וישב ע' ערב, ב ששם מבואר.