ספריית חב"ד ליובאוויטש

מקץ

נג

(וירכיבהו) [וירכב אותו] במרכבת המשנה וגו'. הנה כל אדם צריך לראות שלא יהיה בחי' נוקבא לשום דבר, דהיינו שלא יהיה להוט אחר תאוות, ולא יהיה מקבל תענוג מהם, שאז הוא בבחי' נוקבא להתאוות רק יהיה בבחי' נוקבא (להש"י) [לעבודת הש"י]. ואיתא יוסף מדיליה נתנו לו, פיו שלא נשק לעבירה ועל פיך ישק כל עמי וכו'. דהיינו שלא היה נוקבא להתאוה, לכך זכה למדריגת חכמה ונעשה בכור, כמ"ש ניתנה בכורתו ליוסף. ובכור נקרא חכמה, ועל כן הם אותיות שניות ביחידות ובעשיריות ובמאות, שהוא משנה למלך המחבר המלך והעם. כי לפני ב' הוא אלף, מלך שאין לו תפיסה [נ"א: מלך שאין למעלה ממנו], כי לפני א' מה אתה סופר. ואחר אותיות בכ"ר הוא גל"ש, שהוא אותיות שג"ל, נוקבא. אבל מי שהוא דבוק [נ"א: בכור] בחכמה, ממילא [הוא] אינו דבוק בשום תאוה, לפי שהתאוה אינה אלא במי שהוא דבוק בזמן. דהיינו שלפעמים בזמן מה חסר ממנו הדבר שמתאוה אליו, ובזמן מה ממלאים לו כל תאוותיו. אבל מי שהוא דבוק בחכמה, שהוא למעלה מן הזמן, שם החסרון והמילוי הוא בפעם א' בלתי נפרד וד"ל.

הגם דאיתא שיוסף זכה למדת התקשרות, והשבטים הם איברים דשכינתא, והמבין יבין שעצם התקשרות הוא חכמה באמת, ונמשך מן המוחין. ועל כן איתא בזוהר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, דלאו אורחיה לגלות, לפי שהוא מעלמא דאתכסיא. ועל כן זכה יוסף לזה לפי שהוא דבוק לחכמה כנזכר. ועל כן אמר פרעה ליוסף רק הכסא אגדל ממך, רק הכסא דהיינו ההתכסות, לפי שיוסף היה מעלמא דאתכסיא כנזכר, אך פרעה לא היה יכול לבוא לזה לפי שהוא דבוק בתאוות. על כן פרעה לשון גילוי, שלא היה יכול לבא לעלמא דאתכסיא. אבל שם יוסף צפנת פענח, ותרגום דמטמרין גליין ליה [וד"ל].

וזהו וירכיבהו במרכבת המשנה, כי יש במשמעות לשון בכור כנזכר (כי אותיות מרכב"ת הוא אותיות מבכר"ת)כד, המשנה, כי חכמה הוא משנה [למלך] כנזכר. אבר"ך, א"ב בחכמה, ר"ך לשון מלך ריכא ובר ריכא, כי הוא מחבר המלך והעם, דהיינו כתר הוא מלכות מעולם העליון.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קא (קי). אוה"א לה, א.

וירכב אותו – מקץ מא, מג. מקבל . . בבחי' נוקבא – תקו"ז תנ"ה פט, א. יוסף מדיליה כו' – בר"ר צ, ג. ועל פיך גו' – מקץ מא, מ. נתנה בכורתו גו' – דה"א ה, א. ובכור נקרא חכמה – זח"ג רסב, א. ראה זח"ב מג רע"ב. מלפני א' מה כו' – ס"י פ"א מ"ז. שיוסף זכה למדת התקשרות – (מדת צדיק, יסוד) זח"א קצו סע"ב. שם רמו, ב. והשבטים הם אברים דשכינתא – ראה זח"א קנח, ב. וראה זח"ג יז רע"א. איתא בזוהר ותחת כו' – ראה זח"ב קפו, ב. ושם רנח, א. ע"ח שמ"ו פ' ג-ד. פע"ח שער ק"ש פ"א. ותחת רגליו גו' – משפטים כד, י. רק הכסא גו' – מקץ מא, מ. פרעה לשון גילוי – ראה זח"א רי, א. רש"י סוטה ח, א ד"ה ופרע. צפנת פענח – מקץ מא, מה. אבר"ך – מקץ מא, מג. אבר"ך א"ב בחכמה – בר"ר צ, ג. ר"ך לשון מלך ריכא כו' – פרש"י מקץ מא, מג. ריכא ובר ריכא – ב"ב ד, א. אבר"ך . . מחבר המלך והעם – זח"א קצו סע"ב. כתר הוא מלכות כו' – ע"ח ש"ג פ"א. שם שמ"ב פ"א.

-----  שולי הגליון  -----

כד) גם במדל"י בסוגריים.

-----  הערות וציונים  -----

[יוסף] זכה למדריגת חכמה כו' – עיין לקו"י סי' קנו להבין הסוד של התקשרות שהוא מדת יוסף כו' ופנימיות של מדת יוסף הוא חכמה, ר"ל חכמה הוא המחבר, אלא שיוסף הוא הלבוש של החכמה וע"י התלבשות החכמה ביוסף הוא מחבר שני דברים וכו' עיי"ש.

וע"כ הם אותיות שניות כו' – הובא באורח לחיים פ' דברים ד"ה בעבר בשם הרה"מ. ראה סי' שלה.

החכמה . . אינו דבוק בשום תאוה – ראה סי' תכד סד"ה ותרין צדיקים. וראה סי' רמח סד"ה והנה בצדיקים.

שהתאוה אינה אלא במי שהוא דבוק בזמן – ראה סי' שפז-ג.

התקשרות הוא חכמה באמת – ראה סי' רמח ד"ה ולפי שהאבות.