<<

בס"ד. חה"ש, תער"ב, לפ"ק

א

בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מה"ש וקשרו להם שני כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע, ומשמעות הענין הוא דמה שניתנו להם הכתרים הוא מפני שהקדימו נעשה לנשמע, אבל אם היו מקדימים נשמע לנעשה לא היו נותנים השני כתרים לפי שהשמיעה הוא בשביל העשי', וכשאומר אח"כ א' נגד נעשה כו' משמע שהשני כתרים הן רק משום שאמרו נעשה ונשמע שהרי אינו אומר א' נגד נעשה ונשמע וא' נגד מה שהקדימו נעשה לנשמע ואי' היתרון מה שהקדימו נעשה לנשמע כו'. גם צ"ל מה שנתינת הכתרים הוא ע"י המלאכים, והלא לפעמים מצינו במד"ר קדושים ס"פ ך"ד משל למלך שבני המדינה עטרו לו ג' עטרות כו', כך העליונים מכתירים בכל יום להקב"ה ג' עטרות שהן ג' קדושות נטל א' ונתן בראשו ושנים נתן בראש בניו, הרי דנתינת העטרות הוא מהקב"ה בעצמו וכאן או' ירדו מה"ש וקשרו כו', אך גם שם או' העליונים מכתירים כו'. והנה במשנה דאבות אי' ג' כתרים הן כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן הרי שיש ג' כתרים וכאן או' שקשרו להם רק ב' כתרים כו'. גם צ"ל

מ"ש במשנה ג' כתרים הן הרי בפרטות הן ד' כתרים עם כתר ש"ט ולמה לא חשיב כתר ש"ט במנין כל הכתרים, ויאמר ד' כתרים הן כו'. וגם מהו הל' שעולה על גביהן כו'. והנה הג' כתרים כתר תורה כו' בד"כ הן בהג' קוין, דכתר כהונה הוא בקו הימין, וכידוע דכהן הוא בחי' החסד וכמ"ש ואתה כהן לעולם דקאי על בחי' החסד דאתה הוא בחי' גילוי שזהו ההפרש בין אתה להוא דאתה לנוכח כו', וחסד הוא בחי' גילוי והוא ראשית גילוי המדות שנק' ג"כ יום כו' וכמ"ש בסי' בפי' ברוך שאמר כו'. וכתר מל' הוא בקו השמאל דהרי מל' עיקר בנינה הוא מהגבורות להיות דהתהוות בי"ע וכל ההמשכות והגילוים בבי"ע הכל הוא ע"י המל' ע"כ בנינה היא מהגבו' כו' וכמ"ש במ"א, וע"כ גם הכתר מל' הוא בקו השמאל כו'. וכתר תורה הוא בקו האמצעי וכנודע בהג' דברים תורה ועבודה וגמ"ח דתורה היא בקו האמצעי כו'. ולהבין כ"ז צ"ל תחלה ענין בחי' הכתר בכלל מהו. דהנה אי' בפרד"ס שעה"כ ערך כתר וז"ל יש שפי' מל' המתנה כמו כתר לי זעיר, והכוונה אל תחשוב במקום הזה כלל אמנם המתן עד שיתפשט ואז תוכל להבין

כן פי' הגאונים (ובזה ג"כ פי' כתר ל' שתיקה דהיינו המתן לי ודום מלהגיד דבר, וענין השתיקה בזה הוא לפי שזהו למעלה מהידיעה והשגה וע"ד מ"ש בס"י בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר כו'. אמנם ממ"ש המתן עד שיתפשט כו' מובן דמ"מ ה"ז התחלת דבר שיהי' מזה התפשטות וגילוי, והיינו דכתר הוא ל' המתנה, ובהמתנה יש ב' ענינים והוא העיכוב מלעיין ולחשוב בו, וגם ענין התקוה (אז מיא קען עפעס דער ווארטן דערפון) והו"ע התקוה אל ההתפשטות והגילוי כו', וע"ש בפרש"י כתר ל' הוחל שהוא ענין התקוה וכמו דום לה' והתחולל לו כו'). ויש שפי' כתר כמשמעו (היינו כתר ועטרה),


<<









©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן