| << | >> |
והטעם כמו שהכתר ראש לכל לבושי הגוף כן מדה זו ראש לכל האצילות (ונר' הכוונה שזהו ראש לכל האורות מקיפים דאצי' כו' וכמו לבושי הראש שהן ראש ללבושי הגוף, וענין העטרה צ"ל שזהו למעלה גם מבחי' לבושי הראש כו'). ויש שפי' כתר מל' מכתיר את הצדיק, והכוונה ל' סיבוב לכל האצי' בתוכו כו', ונק' כן לרמוז אל תר"ך עמודי אור המאירים ממנו ובעצמותו והם כחות נעלמים השופעים אור הנעלם אל הנאצלים התחתונים עכ"ל. והענין הוא דהנה ידוע דבחי' הכתר בכלל הוא בחי' הרצון וכמו כתר דאצי' הוא בחי' הרצון להאציל עולם האצי' כו'. וכן כתר דברי' הוא הרצון לברוא עולם הברי' כו', והן בחי' הכתרים הפרטים כו', ובחי' א"ק נק' כתר לגבי כללות ההשתל' שממנו ולמטה וכמ"ש המ"ח דא"ק הוא בחי' אריך דד' עולמות אבי"ע כו', ועז"א בזהר כד סליק ברעותי' למברי עלמא דהיינו בחי' רצון ומחה"ק דא"ק וכמ"ש בע"ח. ובכללות יותר הוא בחי' הרצון הפשוט שבאוא"ס לפני הצמצום וכמ"ש בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט להאציל ולברוא כו', דכ"ז הוא בבחי' כתר בכל מדרי' ומדרי' שכולל בעצמו כל
מה שעלה בבחי' רצון זה וכשנתהווה מה שנעלם וכלול בהרצון ובא בבחי' גילוי ה"ה בבחי' סובב ומקיף לכל מה שנתהווה כו', וכמו כתר דאצי' כולל כל הע"ס דאצי' וכשנאצל האצי' הרי בחי' הכתר סובב ומקיף את האצי' וכידוע דעיגולי אריך סובבים עד בחי' מל' דאצי' כו', וכן בחי' א"ק הוא בחי' אור כללי שכולל הכל קודם שנתהוו ואחר שנתהוו העולמות ה"ה בבחי' סובב ומקיף עליהם דעיגולי א"ק מגיעים עד תחתית העשי' כו', וכ"ה גם ברצון הפשוט שלפני הצמצום שג"כ כולל בתחלה הכל ואח"כ סובב ומקיף שזהו בחי' העיגול הגדול שלפני הקו שסובב ומקיף כל ההשתל' שמהקו כו' וכל העיגולים שרשן הוא מהעיגול הגדול כו' כנודע. וזהו שהכתר בכ"מ הוא בבחי' ממוצע וכמו כתר דאצי' הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים כו', וכן בכל מדרי' הנ"ל הכתר הוא הממוצע (וכ"ה גם בעולמות אבי"ע דמל' דאצי' שנעשה כתר לברי' ה"ז ממוצע בין אצי' לברי' וכן מברי' ליצי' כו'), והיינו שע"י התעוררות הרצון כבי' נעשים בבחי' שייכות אל הדבר שנתעורר בו כו'. וכמו עד"מ באדם למטה דקודם שנתעורר באיזה רצון
לאיזה דבר ה"ה מובדל ממנו לגמרי ואין לו שייכות כלל לזה וכאשר נתעורר ברצון ע"ז ה"ה בבחי' שייכות כו'. וכנודע דרצון הוא ל' מרוצה והו"ע ההטי' וההמשכה שנמשך לאיזה דבר כו', וקודם שנתעורר באיזה רצון ה"ה בבחי' הבדלה בכלל היינו בבחי' עלי' והעלם בעצמו ביותר שהרי אין לו שום התגלות בזה כו', והרצון הוא ההטי' היינו היציאה וההתגלות לדבר שחוץ לעצמו כו'. ובדוגמא כזאת יובן למעלה כבי' דקודם התעוררות הרצון על העולמות הרי האוא"ס בבחי' הבדלה לגמרי מן העולמות שאינו בבחי' שייכות כלל אל העולמות ואדרבה בבחי' העלם לגמרי בעצמותו שאינו בבחי' גילוי כלל בעצם (גם לא בבחי' גילוי לעצמו כבי' להיות שגם הגילוי לעצמו הוא בבחי' שייכות לאיזה דבר כו', שהרי גם ההתעוררות והגילוי לעצמו ה"ה באיזה דבר א"כ ה"ז בבחי' שייכות להדבר רק שהוא לעצמו עדיין כו', וקודם ההתעוררות הוא שאינו בבחי' גילוי כלל כ"א אדרבה בבחי' העלם בעצמו לא בבחי' גילוי כלל כו'. והנה יכול להיות גילוים לעצמו שאינם בבחי' שייכות לדבר הזולת כו', וכמו בתענוג שמתענג בהעצם
שלו כו', אבל אין זה ענין הגילוי באמת, אדרבה הוא בבחי' עלי' ורוממות יותר בהעצמות כו'. וע"כ תענוג כזה הוא דוקא במי שמרומם בעצם ובזמן תכלית
| << | >> |