פרק ג. — החברה ”שוחרי אור והשכלה"

מ. ל. פנה בבקשה להתיר לו ליסד חברה בשם ”שוחרי אור והשכלה" אשר מיסדי' ומנהלי' יהיו בחירי משכילי רוסיא, ויטעים את בקשתי אשר חוץ מזה שהחברה הזו תשמש מקום להמשכילים להתיעד ולדין על עניני חנוך — ברצון הממשלה — הנה תהי' לבית ועד להפיץ השכלה בקרב היהודים ולפרסם את חסדי המלוכה הדואגת לטובת היהודים. אובארוב מילא את בקשת הד"ר מ. ל. ויפנה אל שר הפנימי בהרצאתו והמלצתו ”לטובת הפקת רצון הממשלה" להתיר ליסד חברת,, שוחרי אור והשכלה".

שר הפנימי אישר את החברה. הד"ר ראטענבערג20 יסד החברה ”שוחרי אור והשכלה" בברדיטשוב וחברות כאלו נוסדו בווילנא, בריסק, קובנה, מינסק וקיוב ובעוד כמה מקומות תחת הנהלת המשכילים המקומים וע"פ הוראת ועד מיוחד21 ובראשם מ. ליליענטהאל.

בעת ההיא התארח בפטרבורג הצעיר בעל כשרון מצוין לעאן — ארי' ליב — מאנדעלשטאם22. הוא השתדל להתקבל לבית ספר גבוה בפטרבורג ויתחבר עם צעירי המלומדים שם וביחוד עם הצעיר המלומד ירחמיאל מאסייעוו המתרועע עם בני שרי המלוכה והכיר גם את ל. מאנדעלשטאם עמהם.

פעם, בויכוח בין הצעירים, התפלאה כל החברותא על סברותיו ההגיוניות של ל. מ. במחקר מדעי על אדות רגשי דת, ויביע את דעתו כי השכל הקר בכחו להתגבר גם על האמונה הכי נלהבה המושרשת בלב, ובנקל לעבור מדת לדת או לשלול כל ענין האמונה והדת ולעקור את רגש האמונה.

הרצאתו המחקרית של ל. מ. היתה ליסוד ויכוחים בכמה ועידות, ואף שכולם הודו על עומק המושכלות שהציע ל. מ. בהרצאתו, אבל עם זה הנה שאלת מלחמת האמונה והשכל היתה במחלוקת.

ירחמיאל מאסייעוו הביע את דעתו כי האמונה בכל משלה מבלי הבדל בין עשיר ועני בדעת, ורגשות האמונה בכחם לרפאות את החולי לפתח את הכשרון והחוש, להביא את

ההצלחה בכל דבר בין שהוא ענין כלכלי ומסחרי ובין שהוא ענין מוסרי ומדעי, ולהיותו מחונך בסביבה של חסידים קרא כמה ספורי נפלאות ושמע כמה ספורי צדיקים, ויאמת את חו"ד בהגברת האמונה על השכל בהספורים ההם.

הצעירים ל. מ. וחבריו מגזע היהודים שהתחנכו בסביבה של מתבוללים שחקו על ספורי מאסייעוו, אבל לעומתם הצעירים מגזע הנוצרים האדוקים באמונתם שמעו את הספורים בהקשבה מיוחדת, וביחוד הצעיר ניקאלאי פאוולאוו, בנו של סגן שר ההשכלה, שהי' חפשי בדעות והי' מיצר לבנו האדוק. פעם ספר פאוולאוו הצעיר לאביו על אדות הויכוחים בעניני מדע בכלל ועל אדות הויכוח במלחמת האמונה והשכל בפרט וימסור לו את שם מאנדלעשטאם העומד בראש שיטת התגברות השכל על האמונה ושם מאסייעוו העומד בראש שיטת התגברות האמונה על השכל.

סגן שר ההשכלה פאוולוב התענין בדבר, ויזמין אליו את מאסייעוו ומאנדעלשטאם ואת בחירי חבריהם ויעריך ויכוח על הנושא: מלחמת האמונה עם השכל, נצחונותיהם ותוצאותיהם בחיים המדיניים, המוסריים, החברותי', המשפחתי' והכלכלי'.

שתי הועידות הראשונות היו כה רציניות, הן מצד התוכן והן מצד שני המצביאים מאסייעוו ומאנדעלשט„ם אשר עמדו בראש הויכוח, ועשו רושם אדיר על פאוולוב, עד כי לועידה השלישית הזמין גם אחדים מבעלי המדע הזקנים ומורים בבית ספר הגבוה שבפטרבורג.

נאומי המתוכחים, חלקת לשונם, תקיפות דעתם במלחמתם בעד ונגד האמונה, בעד ונגד השכל והתאבקותם כגבורי חיל במלחמה, פעם זה קם וזה נופל ופעם להיפך זה קם וזה נופל, הקסימו את השומעים. וגם בעלי ההוראה בעולם המדע לא יכלו להכריע עם מי הצדק ויפשרו לאמר: מהשקפת ההבנה הצדק עם מאנדעלשטאם כי אין לך דבר העומד בפני הדעת והתבונה, ומהשקפת הרגש הצדק עם מאסייעוו כי אין לך דבר חזק ואיתן מהרגש.

ויכוחי הצעירים עשו להם כנפים בין בעלי המדע ומאסייעוו ומאנדעלשטאם קנו להם שם טוב ובחוגי המדע מתיחסים אליהם בכבוד ובמדה ידועה גם בהערצה. סגן שר ההשכלה פאוולוב הכיר את הצעיר מאנדעלשטאם עם הד"ר ליליענטהאל־ וליליענטהאל מצא במאנדעלשטאם את האיש המסוגל לחתור מחתרת תחת ה”חדר" של היהודים, לבאר ולהסביר לפני שר ההשכלה להחליף את החדרים בבתי ספר. ויציע הד"ר ליליענטהאל לשר ההשכלה הגראף אובארוב לבחור במאנדעלשטאם ליהודי מלומד על יד בית פקידות שר ההשכלה.

שר ההשכלה הזמין אליו את מאנדעלשטאם ויוכח לדעת כי צדק סגנו פאוולוב כי מוכשר היא מאנדעלשטאם במאד למלאות תפקיד יהודי מלומד על יד בית פקידות שר ההשכלה להיותו בעל סגולות גדולות בידיעת עברית, בצחות הלשון בשפת המדינה, במתינות, בכשרון הנאום וההטפה, בחופש דעותיו בעניני דת היהודים, בשנאתו הכי גדולה להרבנים ורביים — הדרושות בשביל להפיק רצון הקיסר לנתק את היהודים מדתם ולהמירם בדת הנוצרית ולכל הפחות להטמיעם, ויבחר במאנדעלשטאם למנותו על משמרת זו.

שר ההשכלה הציע למאנדלעשטאם אשר יתעכב בבית הספר הגבוה שבפטרבורג, אמנם לרגלי עניניו הפרטים מיאן להשאר בפטרבורג ואחרי למדו שם שנה אחת העתיק את לימודו לבית הספר הגבוה במאסקווא, אבל גם אז לא פטרו שר ההשכלה מפקודת משמרתו

בתור יהודי מלומד אשר על יד בית פקידות שר ההשכלה, ומזמן לזמן הי' בא לפטרבורג לסדר את כל עניני משמרת כהונתו.

הקשר המשולש, ד"ר ליליענטאל, ועד זקני המשכילים חברת ”שוחרי אור והשכלה" והיהודי המלומד מאנדעלשטאם נלחמו שכם אחד נגד ה' ותורתו וישראל במלשינות ועלילות שוא ומדוחים. שלוחי חברת ”שוחרי אור והשכלה" יצאו למרחבי המדינה לרגל אחרי הרבנים, הקהלות והיהודים הדרים בכפרים ובבתי מלון על פרשת דרכים ועשרות עשרות כתבי מלשינות היו באים יום יום אל בתי פקידות שר הפנימי, שר ההשכלה והמחלקה השלישית־ מהם על הרביים והרבנים, מהם על הקהלות ועל הסוחרים ומהם על יהודי הכפרים וחוכרי בתי מלון, במלשינות של מרידה במלכות, זלזול בדת הנוצרית, בהעלמת נפשות מעבודת הצבא ובהעלמת כספי מסים וארנוניות, יציאה חוץ לגבול תחום המושב, גניבת מכס הגבול, שוחד, רבית ועוד ועוד.

באחת הועידות של ועד השרים — מועצות המיניסטריום — שבה השתתפו שר הפנימי, ההשכלה, הכספים, המשפטים, הקרקעות שלום המלכות והמדינה23, הרציאו על אדות שאלת היהודים ובהרצאה וו כלל המרציא תוכן כללי מהידיעות השונות24 שהגיעו לכל בתי הפקידות ויחלקם למקצועותיהם, כך וכך ידיעות של מרידה במלכות, כך וכך ידיעות של זלזול בדת הנוצרים, וכן הלאה.

ההרצאה עשתה רושם מבהיל על כל השרים וכלם כאחד הביעו את דעתם שצריכים לאחוז באמצעים היותר קשים, להטיל מסים מיוחדים, להכפיל את מדת העונשים, לקצר את שטח התחום, לאסור להעתיק מושבם מעיר לעיר ומקטנה לגדולה. הצורר בענקענסד רף הציע אשר ועד השרים יגיש הצעה להקיסר לתת צו להבדיל את היהודים משאר אזרחי המדינה ולהעביר את היהודים אל הנהלת בית פקידות המשטרה והבולשת תחת הנהלת המחלקה השלישית ובזה יגדעו כנפי עם היהודי המעיז לחשוב כי הוא העם הנבחר ואמונתם ודתם עולה על כל שאר האמונות והדתות.

בקורו של מרדכי אהרן גינצבורג אצל הוד כ"ק אדמו"ר בליובאוויטש היתה אחת העבודות מתכנית מלחמת החטאים בנפשותם משכילי רוסיא עם הרבנים והרביים אשר המתיח ועד החברה ”שוחרי אור והשכלה".

גינצבורג לא הסתפק בבקורו בליובאוויטש ויעש את מסעו לבקר את ערי מושבי החסידים של הוד כ"ק אדמו"ר, לראות על אתר את מנהגי החסידים וארחות חייהם בכל מקצעות חיי המשפחה והחברה והחנוך בבית, בחדר ובישיבה, יחוסם אל הרבנים והשפעת הרבנים עליהם, יחס כולם אל נשיאם הרבי מליובאוויטש והשפעתו על קהל עדת חסידי חב"ד.

המרגל גינצבורג ביקר את גדולי החסידים: את הגאון החסיד ר' אייזיק בוויטעבסק25, את הגאון החסיד ר' אייזיק, בהאמליא, את הגאון החסיד ר' הלל בבאברויסק, את הגאון החסיד ר' יהודה בטלן בדינאבורג26, את הגאון החסיד ר' פרץ בנעוועל ויבקר ערים גדולות

וקטנות וגם בישובים שונים בפלכי וויטעבסק מאהליב, מינסק, טשרניגוב ופאלטאווא והמושבות בפלך חערסאן.

בנסיעתו זאת התעכב גינצבורג כחצי שנה ובכל מקום בואו הסתיר עצמו כמרגל חרש אשר לא יעמדו על ענינו: בעיר אחת בא כעובר אורח שמפני חלישות בריאותו הוא צריך להתעכב איזה ימים כדי להנפש, בעיר שני' בא כמלמד מחפש תלמידים ובעיר אחרת בתור שדכן לחפש אחר עילוי ומיוחס, ועד אשר ימצא את המוכשר לא יוכל לגלות בשם מי הוא נוסע, ובתחבולות כאלו והדומה להם עלתה בידו לבא בדברים עם כל השדרות לידע ולהודע כל מה שענין אותו.

גינצבורג שבטבעו הי' קר ומתון ואוהב להתחקות בכל דבר לתכליתו הנה בקורו אצל הוד כ"ק אדמו"ר בליובאוויטש, חיי העירה הקטנה הטבועה כולה בחסידות ומלאה אורחים מארבע פנות העולם, מאמרי תורת חב"ד המלאים מחקר כ"ז עשה עליו רושם אדיר. והביקור בערי מושב החסידים והזדמנותו פנים אל פנים בשיחות ארוכות עם הרבנים עם המשפיעים ועם המלמדים וגם עם בעה"ב החסידים הבהילוהו.

בנסיעתו זאת נוכח לדעת כי הרבנים המה גדולי הדעה בתורה, חכמים מחוכמים בעלי מדות טובות ובעלי השפעה מרובה על עדתם, נוחלים כבוד רב ונערצים מכל שדרות העם, היהודים, וביחוד עדת החסידים, רובם ככולם בעלי עסקים ובעלי מלאכה ממלאים את בתי הכנסיות ובתי מדרשות ג' פעמים ביום לתפלה, חברות משכימי קום לאמר תהלים חברות לומדי משניות גמרא אגדה ושלחן ערוך, כל ילדי ישראל לומדים בחדרים ובישיבות והאברכים הסמוכים על שלחן חותניהם שוקדים בתורה בבתי כנסיות ובתי מדרשות, ובכל פינה שפנה, בלי הבדל אם עיר גדולה או קטנה או ישוב מצא תורה יראת שמים וחסידות.

עצוב רוח ומלא הרהורי אבל שב גינצבורג לווילנא וכשבועים הי' אבל וחפוי ראש על אשר רבותיו באשכנז ורעיו ברוסיא לא ידעו את ערכם של החסידים בעד ישראל, לא מצד כמותם שהם שלשה רבעים — כ"י — מעם ישראל ולא מצד איכותם, וביחוד ערך עדת חסידי חב"ד, השפעת נשיאיהם ורבניהם ותוקף דעתם של חסידי חב"ד.

גינצבורג ערך הרצאה מפורטת על אדות נסיעתו וידגיש את גודל עוצם האמונה בכלל ובהרבי בפרט. בכל נסיעתי — כתב גינצבורג — לא מצאתי אף כפר או בית מלון אחד אשר יושביו היהודים לא יגידו שיעור תהלים — ובשבת כל התהלים — בהשכמה בכל יום ואשר בעלת הבית לא תספר שנים שלשה ספורים ממופתי הרבי מליובאוויטש, ועוד לא אירע אשר אחת הנשים — המספרות — הזכירה את שם הרבי טרם נטלה ידי' וקנחה אותם בסינורה או באלונטית!

הדרת הכבוד והמורא מהרבי מושרש אצלם בעומק נפשם ועל כל צעד וצעד יזכירו את הרבי וכל הגה הנאמר בשמו של הרבי, בלי הבדל אם נוגע בנפש או בממון, קדוש הוא להם ומקיימים במסירת נפש.

משכילי ווילנא הזמינו את משכילי וואהלין ופולין לועידה חשאית ועל סדר היום — לדון על דבר המצב בהפצת ההשכלה ברוסיא בכלל ועל אדות נסיעתו של מזכיר חברת משכילי ליטא — גינצבורג — בפרט. בועידה זו השתתף גם הד"ר ליליענטהאל והד"ר ראטענבערג.

ליליענטהאל הרציא על אדות כביר פעולותיו בחוגי הממשלה, ההבטחות ע"ד חילוף החדרים בבתי ספר והמלמדים במורים פדגוגים, ואשר עליהם — המשכילים — להביא שתי

מאות וחמשים מורים מומחים אשר חונכו וקבלו תעודת חבר בבתי הספר אשר למשכילי אשכנז.

ראטענבערג הרציא אדות מטרת חברת ”שוחרי אור והשכלה" אשר יסד ברשיון הממשלה ובמדה ידועה גם בעזרתה, אשר לבד היותה בית ועד לחבריהם להזדמן יחד לטכס עצה על אדות התעמולה ולחבר מכתבי התעוררות, הנה הוא מקום אשר הצעירים יכולים לבא לקרא איזה ספר מדעי ולשמוע מלה חי', ובמשך זמן קצר כבר הספיקו להכניס — לצוד — יותר על חמשה עשר צעירים בעלי כשרון ממשפחות החסידים.

הרצאתו המפורטת של גינצבורג ונאומי המשכילים מאפו וגאטלאבער, אשר תארו את מצבם הדתי של היהודים בכלל והחסידים בפרט היו הערפלי חשך בועידה ההיא. המתועדים דנו בזה בכובד ראש לטכס עצה וכולם כאחד החליטו, אשר אבן הפנה בהתנגדות אל ההשכלה הוא האדמו"ר מליובאוויטש ולכל לראש צריכים ללחום כנגדו.

אחרי שקלא וטריא באו חברי ועידת המשכילים לידי החלטה: א) להעריך מלשינות על האדמורי"ם שבוואהלין. ב) להעריך מלשינות על האדמו"ר מליובאוויטש.

מלשינות זו האחרונה תהי': א) על דבר קיבוץ כספים בשביל מדינה אחרת ובכוונת מרידה. ב) על התנגדותו לעבודת הצבא ושולח צירים לסדר מאכל כשר. ג) התנגדותו להפצת ההשכלה, ודרכי ההלשנה יהיו בשני אופנים: א) בפנים המדינה, ב) מחוץ למדינה.

כשגזרה המלכות את גזירת הקאנטאניסטען גם על היהודים27 ורבתה המהומה בישראל, סדר הוד כ"ק אדמו"ר ועד מיוחד בעל שלש מערכות: מערכה אחת התענינה במצב הקהלות, להיות בעזרם להפחית ממספר האנשים שעליהם לתת לעבודת הצבא28. מערכה שני' היתה עוסקת בפדיון הנפשות ויסדה חברה תחיית המתים29. ומערכה שלישית לשלוח אנשים מיוחדים אל מקומות הכינוס של ילדי היהודים לעודדם ולחזקם שישארו יהודים נאמנים לדתם30.

העבודה רבת האחריות הלזו הנה חוץ מזה שעלתה בהוצאה גדולה מאד, היתה כרוכה בסכנה רבה להיות נידון כמורד במלכות. בכל זה הרי שתים עשרה שנה — (תקפ"ח—תקצ"ט) — הנה איש — זולת העוסקים בזה — לא ידע מכל הנעשה.

כשבקר המרגל גינצבורג בוויטעבסק הי' בין הנכנסים ויוצאים בבית הרה"ג החסיד ר' אייזיק ובביהכנ"ס שלו. הרב ר' ישעי' בנו של הרה"ג הר' אייזיק עם היותו למדן מופלג בנגלה ובנסתר ובקי ברוב ספרי החקירה אבל עם זה הי' איש שוטה ופתי ולהיותו בנו יחידו של הרה"ח הר"א ידע גם מעסקנות הכלל, וממנו נתוודע גינצבורג כמה מעניני הכלל ובהם גם מעבודתו של הוד כ"ק אדמו"ר נגד החוטפים, הצלת הילדים והסתדרות התעודדות להעובדים בצבא.

בועידה ההיא העריכו הרצאה מפורטת על אדות מצב הפצת השכלה ברוסיא וההפרעות הנפגשים על דרכי התעמולה, ויבארו בארוכה אדות האמונה התמימה של יהודי רוסיא באמונות שהשרישו בהם המלמדים הראשי ישיבות והרבנים ואודות עדת החסידים והכי תקיפה שבהם היא כת חסידי חב"ד ונשיאה הרבי מליובאוויטש, וכפי שמכירים המצב על אתר דרוש עזר מבחוץ אשר זה ישפיע לטוב על מהלכי הענינים של הפצת השכלה בפטרבורג. בידעם את נימוסי משכילי אשכנז לא יכלו להציע להם להלשין את הוד כ"ק אדמו"ר וימצאו תחבולה לבקש את משכילי אשכנז שישתדלו אשר מכתבי העתים היהודים האשכנזים ידפיסו המודעות והמאמרים שישלחו להם.

בועידה ההיא ערכו ג"כ כתב מלשינות למערכה השלישית בפטרבורג, כי סידר הוד כ"ק אדמו"ר מרגלי חרש ופלוגת מעוררי מרד נגד הממשלה בין אנשי החיל היהודים והקאנטאניסטען, ואשר ילדי היהודים לא יקיימו רצון המלך לבקר בבתי ספר הנוצרים, ואלו אשר ילמדו עם ילדי הנוצרים יטילו עליהם חרם, ומייעצים המה — המלשינים — אשר יעשו חקירה ודרישה חשאית על ידי מרגלי חרש מומחים, לגלות מסתרי הרבי מליובאוויטש עם עוזריו המורדים במלכות.


20) יליד גאליציא. בעל כשרון, כופר בעיקר ומסר עצמו להפצת ההשכלה. האריך ימים.

21) גאטלאכער, מאפו, לעווינזאהן וגינזבורג.

22) נולד תקע"ה בזאגער. אביו — תלמיד שמעון הכופר, המשגיח ומלמד ראשי בת"ת בווילנא תקנ"ב-ז. ראה לעיל הערה 14.

23) המחלקה השלישית, היא הבולשת הראשית.

24) כלומר המלשינות.

25) ראה אודותיו: התמים ד' ע' ל' ואילך.

26) בעהמ"ח שו"ת זכר יהודא.

27) תחלה נלקחו הנוצרים וכעבור שנתים גם היהודים*.

28) כצאת החק לקחת צעירי ישראל בצבא הוטל על כל קהלה מספר אנשים שעליהם להעמיד, ועבור חלק מהם הי' ברשותם לשלם כסף חלף אנשים.

29) כשהיו הפקידים מוסרים את הילדים להפודים אותם היו כותבים בתעודותיהם כי מתו בדרך ותעודות אלו היו שולחים להפקידים הגבוהים והם היו מודיעים להקהלות אשר אלו ואלו מתו בדרך. להניצולים קראו: חברי תחיית המתים והיו מוסרים אותם לחדרים או ת"ת בריחוק ממקום מולדתם.

30) ע' התמים חוברת ששית ע' ט' ועמוד צ"ו.

20) יליד גאליציא. בעל כשרון, כופר בעיקר ומסר עצמו להפצת ההשכלה. האריך ימים.

21) גאטלאכער, מאפו, לעווינזאהן וגינזבורג.

22) נולד תקע"ה בזאגער. אביו — תלמיד שמעון הכופר, המשגיח ומלמד ראשי בת"ת בווילנא תקנ"ב-ז. ראה לעיל הערה 14.

23) המחלקה השלישית, היא הבולשת הראשית.

24) כלומר המלשינות.

25) ראה אודותיו: התמים ד' ע' ל' ואילך.

26) בעהמ"ח שו"ת זכר יהודא.

27) תחלה נלקחו הנוצרים וכעבור שנתים גם היהודים*.

28) כצאת החק לקחת צעירי ישראל בצבא הוטל על כל קהלה מספר אנשים שעליהם להעמיד, ועבור חלק מהם הי' ברשותם לשלם כסף חלף אנשים.

29) כשהיו הפקידים מוסרים את הילדים להפודים אותם היו כותבים בתעודותיהם כי מתו בדרך ותעודות אלו היו שולחים להפקידים הגבוהים והם היו מודיעים להקהלות אשר אלו ואלו מתו בדרך. להניצולים קראו: חברי תחיית המתים והיו מוסרים אותם לחדרים או ת"ת בריחוק ממקום מולדתם.

30) ע' התמים חוברת ששית ע' ט' ועמוד צ"ו.