פרק ח. — אסיפת רבנים שני' עפ"י דרישת הממשלה

בחדש תשרי תר"ח — סעפטעמבער 1847 — נודע למר חייקין, חבר ועד עסקני הכלל, כי בבית פקידות שר הפנימי קבעו ועד מיוחד אשר יסדר לקרא אסיפת רבנים, אמנם סידורה יהי' באופן אחר מסדור האספה הקודמת בשנת תר"ג. אז בחרה הממשלה בעצמה את חברי האספה והסדר החדש יהי' אשר היהודים אזרחי מדינת רוסיא יבחרו מספר צירים מכל המדינה כולה ומהם תבחר הממשלה, ע"י ועד משותף מבאי כח בית פקידות שר הפנימי ושר ההשכלה מספר חברים שמהם — בצירוף צירי הממשלה — תבנה ועידת אספת הרבנים. שר הפנימי מסר על יד הועד המיוחד:

א) לקבץ את כל החומר למחלקותיו: 1) שאלות והצעות דתיות, 2) שאלות במנהגי

ישראל, 3) יחס היהודים אל העמים שהם גרים ביניהם, 4) עניני מסחר וקנין הסבוכים בעניני דת, 5) עניני מסחר וקנין הסבוכים בעניני יושר לבב.

ב) לקבוע מספר הנבחרים: 1) לפי מספר התושבים בתחום המושב ומחוץ לתחום המושב, 2) לפי סוגי הבוחרים [1) סוחרים משלמי מס גביה, בינוני ופחות, 2) בע"ב וחנונים, 3) בעלי מלאכה ופועלים, 4) רבנים ומשרתי הדת, 5) בעלי מדע, רופאים, עו"ד וכו'].

ג) מספר הנבחרים לא יעלה יותר על שלשים וחמשה.

ד) לקבוע מספר הנבחרים אל הועידה לא יותר מששה אנשים.

ה) לקבוע שלשה נבחרים מאת פקידי שר הפנימי ושר ההשכלה אחד יו"ר ולו שתי ”דיעות" ושני סגנים, כל אחד מהם יש לו ”דיעה" אחת.

ו) שלשה מהנבחרים יהיו בעלי השכלה גבוה — אקאדמיים — שני רבנים מפורסמים ואחד סוחר מפורסם.

ז) לקבוע זמן הועידה לחדש מארט או מאי 1848 — אדר שני או אייר תר"ח.

חיים מאסייעוו, חבר ועד עסקני הכלל, כשביקר את הגראף גאליצין לרגלי העלילה על היהודי בערקאוויץ הדר בגאלובאווקע72, סיפר לו הגראף אשר הד"ר ניומאן ותלמידי האקאדעמיא בערנשטיין וגוראוויץ, שניהם מאדעס, בני עשירים המבקרים בביתו של הקניאז שערעמעטיעוו — הצעיר — הנה בעזרתו נתקבלו לראיון לבן אחותו ניקאלאי גריג רעוויטש פ„וול וו, סגן שר הפנימי ויגישו לו קובלנא: בשם יהודי וואהלין ויהודי ליטא — על האזרח נכבד הצדיק מענדיל שאכנאוויטש שניאורסאהן אשר הוא, על ידי הסרים למשמעתו, מורדים בפקודת הרוממות על אדות סידור בתי ספר להיהודים והוציאו דיבה אשר כוונת הממשלה היא להמיר את היהודים מדתם.

כשנתקבלו הידיעות הללו לכ"ק אדמו"ר הזמין אחדים מעסקני הכלל לטכס עצה: 1) על אדות התעמולה דבר אספת הרבנים אשר הממשלה מתכוננת לקרא. 2) על אדות הקובלנא שהגיש הד"ר נוימאן וחבריו בשם משכילי וואהלין וליטא. 3) איך לסדר עסקנות הכלל במרחבי המדינה בהסתדרות ובחשאי.

בחדש מר"ח התקיימה האספה האמורה ועובדה תכנית מסודרת:

א) לכשתתפרסם הפקודה על אדות בחירת צירים אשר מהם יובחרו חברי הועידה של אספת הרבנים — לעשות אז תעמולה גדולה בחריצות ובמרץ רב אשר לא יבחרו החפשים והמשכילים. ולבחור בבע"ב ובעלי עסקים ולמעט ברבנים.

ב) להפיץ מכתבים קונטרסים ומאמרים המתארים את מהותם של הבערלינטשיקים ולגלות ברבים שהם מלשינים ומעלילים עלילות על ישראל, ודופקים על פתחי בית פקידות שר הפנימי לבטל מנהגי ישראל ולהטיל מס מיוחד על שומרי המנהגים, כן משתדלים המה

בבית פקידות שר ההשכלה להכריח למסור את ילדי ישראל לבתי הספר — שק לעס — ומסדרים חומש מקוצר וסידור תפלה מתורגם.

ג) לסדר מרכזים של עסקני הכלל במרחבי המדינה אשר על ידם תעשה התעמולה בכל פרטי' ועניני' ולשום עין על התעמולה של החפשים.

בתחלת חדש טבת כבר התקיימו מרכזי ועד עסקני הכלל בעיר וויטעבסק, מאהליב, מינסק, טשרניגוב, פאלטאווא וחערסאן. וע"פ התעוררות הוד כ"ק אדמו'"ר סידר הגאון ר' דוד לוריא ארבעה מרכזים בביחוב, ווילנא, בריסק וקובנה.

כל המרכוים עמדו בקשר עם אדמו"ר, אמנם בשביל להסתיר הדבר היו חמשה אדרעסין שנים בעיר באבינאוויטש אחד בד בר מיסליא ושנים בליובאוויטש.

מנהלי המרכוים הודיעו, אשר המשכילים עושים תעמולה רחבה גם בעירות הקטנות על אדות לימוד ילדי ישראל בשק לעס, ומפרסמים אשר אלו שילמדו בהשק לעס יהיו בטוחים שלא יקחום לצבא קודם הזמן אשר יוקבע מאת הממשלה ביחוד עבור הלומדים בשק לעס.

ע"פ הוראת הוד כ"ק אדמו"ר למנהלי המרכזים מתחילים הם במרץ רב: א) להפיץ המכתבים והמאמרים הערוכים על אדות המשכילים, ב) לשלוח צירים מיוחדים לכל ערי השדה והישובים לפרסם כוונת המשכילים. ג) להודיע כי הוצאות השק לעס יהיו ע"ח היהודים ע"י מס מיוחד, ד) לפרסם על אדות תרגום הסידור תפלה בלשון אשכנו שאחת הכונות היא בכדי אשר הילדים יקראו ספרי האפיקורסים והכופרים הבערלינטשיקעס.

בחמשה עשר בשבט בא פקיד המשטרה — נאבאקין איוואן פעטר וויטש73 ויביא אתו פקודה אשר קבל מבית פקידות המחוז74 שבה פקודת שר הפלך, לאמר:

הדרת כבודו שר הפלך מודיע פקודת הרוממות מיום 20 סעפטעמבער 1847 לסדר בשנת 1848 ועידת רבנים ואנשי מדע לדון בעניני היהודים. ע"פ תוקף פקודה האמורה נוסד ועד משותף מפקידי שר הפנימי ושר ההשכלה לסדר את הועידה. יהודי אזרחי רוסיא יבחרו שלשים ושנים איש מועמדים — קאנדידטים — לחברי הועידה. אשר מהם יבחרו פקידי שר הפנימי ושר ההשכלה, בהסכמת שרי הפלכים, ששה אנשים.

פקודת שר הפנימי היא לפרסם על אדות בחירת המועמדים בהקדם, ואשר ליום 15 מארט 1848 יתקבלו בלשכת הועד המיוחד לסדר ועידת הרבנים ואנשי מדע היהודים, בלשכת האמונות השונות אשר על יד בית פקידות שר הפנימי.

בית פקידות שר הפנימי מפקד להודיע את האזרח נכבד הצדיק ר' מענדיל שאכנ וויץ מליובאוויטש כי יבחר בתור מעומד — קאנדיד„ט — מפלך מאהליב, כי בודאי יבחר אחד מששה חברי הועידה.

הוד כ"ק אדמו"ר כתב בקשה לשר הפנימי אשר מכמה טעמים אינו יכול להעמיד את המועמדות שלו — קאנדידאטורה — להיות אחד הצירים לנסוע לעיר הפלך75 ומה גם להבחר בתור אחד מחברי הועד.

כעבור חדש ימים באה פקודה נמרצה מאת שר הפלך במאהליב אשר שר הפנימי דחה

בקשתו זו ומעמיד על דעתו בכל תוקף, כי אדמו"ר יהי' אחד הצירים מפלך מאהליב ופוטרים אותו — כיוצא מן הכלל — מהנסיעה לעיר הפלך ואשר יתן הסכמתו להעמידו בין חברי האספה.

הוד כ"ק אדמו"ר הגיש תעודה חתומה מאת הרופא המפורסם האקאדעמיק הייבענטהאל, אשר מצב בריאותו דורש מנוחה ואסור לו להתעסק בדברים המביאים לידי התרגשות.

במשך זמן זה התעסקו כל המרכזים בתעמולה רחבה והבחירות ברוב הערים — חוץ מווילנא וזיטאמיר בעסאראביען ואדעסא — עלו יפה ונבחרו עשרים וששה צירים בע"ב וסוחרים חרדים ורק ששה צירים מבין החפשים.

פקידי שר הפנימי ושר ההשכלה בחרו מבין הצירים ששה חברי האספה: אחד המכונה בשם רב אליעזר ליפשיץ, שני מלומדים מר ווערביל ומר אייכענבוים, הסוחר בערנשטיין מאדעס, הסוחר ג לדבערג מביאליסט ק והסוחר באשקאוויטש מוויטעבסק.

ע"פ הצעת הד"ר מאנדעלשטאם הזמין בית פקידות שר ההשכלה את המלומדים ד"ר שטערן וד"ר פינסקער בתור חברי מועצה אשר על יד הועידה להרציא ביחוד על אדות מנהגי ישראל, אשר המורים בבית מדרש הרבנים בווילנא וזיטאמיר הראו בראיות מפורשות מן התלמוד אשר אין להם כל יסוד בדת, ואדרבא רובם אסורים — ע"פ דת ישראל — מפני ניחוש וכישוף.

ועד עסקני הכלי בפעטערבורג השגיח בעינא פקיחא על מהלכי הועידה ועל הנהגתם של חברי האספה וחברי המועצה, הן בהנהגתם ביחס אל עניני הועידה והן בהנהגתם הפרטית.

חברי הועידה ווערביל אייכענבוים ובערנשטיין היו פוקרים גמורים אוכלי טריפות ומחללי שבת בפרהסיא76 נוסף על גודל ה”עם הארץ"ות שלהם. אליעזר ליפשיץ יליד שטוטגארט הי' אחד מתלמידי בית מדרש הרבנים בעיר מיץ — במזרח צרפת — בעל כשרון ולמדן, אבל עם זה פוקר ובעל תאוה והוא אחד המיוחד בין מורי הוראה בפוסקים בבית מדרש הרבנים בווילנא77. הסוחרים גאלדבערג ובאשקאוויטש היו בעלי ידיעה בינונית בידיעת התורה, אבל יראי אלקים ובעלי דיעה תקיפה.

חברי המועצה: הד"ר שטערן אף שהי' מסור ונתון בכל נפשו ולבו אל ההשכלה78 וההוראה לתלמידים והשפעתו עליהם היתה מגמת נפשו ומטרת חייו79, הנה השתתפותו באספת הרבנים בשנת תר"ג בכלל ופתרון חקירותיו אצל הוד כ"ק אדמו"ר ומהלכו התקיף במסירת נפש פעלו על שטערן שנשתנה לטוב בשמירת קיום המצות מעשיות80.

שמחה פינסקער הי' מסור ונתון לחקירת כת הקראים ושקד בתולדותם ובספריהם ומנהגיהם. הי' אחד הפוקרים הכי גדולים וביחוד בהנוגע למנהגי ישראל, ובהיותו מדבר צחות בשפת צרפת ובשפת המדינה הי' מרבה לדבר בלעג ע"ד מנהגי ישראל.

מודע הי' לו לד"ר מ„נדעלשט„ם, שוואלבאך81 פקיד גבוה בבית פקידות שר ההשכלה ואהובו של שר ההשכלה אובארוב הממלא כל רצונותיו בכלל ובפרט בעניני דת ישראל — שנואי נפש אובארוב, וע"י שוואלבאך פעל הד"ר מאנדעלשטאם אשר שר ההשכלה יחליט להנהיג את סידור התפלה המתורגם אשכנזית והחומש המקוצר בכל חדרי ישראל והממאן יענש.

ועד עסקני הכלל הנה חוץ מזה שהתענין במהלכי הועידה — ע"י גאלדבערג ובאשקאוויטש — הנה חקרו ודרשו ע"י מכריהם ומיודעיהם בבית פקידות שר הפנימי בלשכת אמונות ודתות שונות — ששם הי' מקום הועידה — להודע כל פרטי הענינים, דבר דבר על אופנו. וכל אשר ידעו מכל הנהגותיהם של חברי הועד וחברי המועצה, הצעותיהם, דבוריהם. התיחסותם הקלה אל דת ישראל, ונאומי פינסקער הלועג על מנהגי ישראל מהרו להודיע להמרכזים לפרסם ברבים.

אחרי כל ועידה היו חברי הועד ג לדבערג ובאשקאוויטש באים לבית הכנסת ומספרים ברבים מה שנתדבר בהועידה בכל הנוגע לדת ישראל. ספרו אשר הממשלה מתייחסת לפסקיו של א. ליפשיץ — הם כנוהו בשם ”מנוול" ולא היו מזכירים את שמו — כמו לפסקיו של רב בישראל, להיותו נכתר בתואר רב מבימדה"ר בעיר מיץ, ולהתנגדותם של ג לדבערג ובאשקאוויטש אין שמים לב, כי החפשים — הם הרבים. אירע כמה פעמים אשר שניהם יצאו בהתנגדות גדולה ובקריאת תגר ובדברים חריפים נגד חברי הועד ווערביל ואייכענבוים כי בערנשטיין לא היתה לו דעת עצמי כי אם נמשך אחרי ווערביל ואייכענבוים — שהם גרועים יותר מהאינקוויזיטורים בספרד כי הללו באו מטעם צוררי דת משה וישראל, והם באים בשם דת ישראל.

פעם כשדברי אייכענבוים הצירו להם מאד פנו ג לדבערג ובאשקאוויטש אל היו"ר — נוצרי — ויאמרו, כי חרפה היא לבעל דעת לשמוע מחרף דת ומה גם להתחשב עם דעותיהם של מחרפי דת. והנם מוחים בכל תוקף עוז החוק שניתן לנו בתור חברי הועידה, נגד זה שמחליטים על פי דעתם של ארבעת חברי הועידה מפני כי הם הרבים, כי כח הנבחרים הוא ככחם של הבוחרים ובטח יודעים גם פקידי הממשלה אשר הארבעה חברים הללו באים בכחם של חמשה אחוזים מהבוחרים, והם אף כי שנים הם במספר הנם באים בכחם של תשעים וחמשה אחוזים, מיהודים שומרי דת ותורת ישראל.

ליפשיץ ווערביל ואייכענבוים התקצפו במאד וידרשו מאת היו"ר לצוות לכתוב בספר את דברי החברים גאלדבערג ובאשקאוויטש, אשר העליבו אותם, והם תובעים כי יענשו עבור זה.

גם — אמר מאנדעלשטאם — שהי' מזכיר הראשי של הועידה — פגעו בכבוד הממשלה להאשימה אשר בחירת הנבחרים הי' שלא כדין, כי הבוחרים המועטים להם ארבעה נבחרים והבוחרים המרובים — רק שני נבחרים. ויסתכל במבט חודר על גאלדבערג ובאשקאוויטש.

האם האמת אינו כן השיב באשקאוויטש. ולא זו בלבד אשר תשעים וחמשה אחוזים

מבוחרים הם שומרי דת, אלא עוד זאת: תשעים אוחוזים מהשאלות שהציעו לפני הועידה לפתור אותם הם ביחס לשמירת הדת, אשר אתם כלכם אינם מודים בה. תשע השאלות בעניני זביחה וחמש שאלות בעניני בית הכנסת, אתם האוכלים טריפות ומחללים את השבת והמועדים מה נוגע לכם עניני הזביחה והזובחים או עניני קדושת בתי הכנסת ! גם ארבע השאלות בעניני קדושין אין להם שום יחס אליכם. ורק שתי השאלות: א) אם בלתי נימול יהודי הוא ב) ע"ד מומר שהוריו העבירוהו מנחלתו, יש להם שייכות אליכם. האם לא צחוק מכאיב לב הוא, אשר מעשרים השאלות של הועידה אשר בגללם החרידו את בית פקידות שר הפנימי ושר ההשכלה לקרא ועידת נבחרים, הנה שמונה עשרה מהם הנבחרים לועגים עליהם ואנשים אלו הן המה הרבים אשר בדעתם להכריע.

היו"ר נתרגז במאד אבל לא הגיד מאומה.

כשבועים מלפנים — אמר חבר הועידה גאלדבערג — בעת אשר ספרנו לפני היהודים בבית הכנסת על אדות מהלך הועידה ודעותיהם של הנבחרים על עניני הדת ולעגם על מנהגי ישראל, הנה קהל השומעים דרש מאתנו לפרסם הדברים ברבים בכל עיירות ישראל. ואם היו"ר של הועידה ופקידי הממשלה מתחשבים רק עם דעת הכופרים בדת ישראל ולועגים למנהגי ישראל הנה עלינו — הנבחרים באשק„וויטש וגאלדבערג — להגיש את מחאתינו בכתב ועם זה להגיש כתב התפטרות בנימוק כי במצב ורוח כזה אשר הדעה בפתרון עניני דת נמסרה ליד מחללי הדת אין בידינו למלאות את חובותינו ופורקים אנו מעלינו את האחריות.

אתם מספרים ברבים — נתן מאנדעלשטאם בקולו על הנבחרים גאלדבערג ובאשקאוויטש — ממהלכי האספה, וכל עניניכם הוא להבאיש בעיני היהודים את הנהגת פקידי הממשלה הממלאים בפקודת הרוממות, את חובתם בעניני היהודים אזרחי המדינה, וראוים אתם להענש כמורדים במלכות.

האם בית הכנסת גרוע מן המסעדה של ניקאלאי חאריטאנאוו — אמר גאלדבערג — אשר אתם מתאספים שמה ומתייעצים ביניכם. האם כבר הגיע המועד להציע לפני הועידה לבטל את החליצה והעיגון בישראל, והחבר אייכענבוים חוה את דעתו אשר בועידה זו צריכים להציע שאלות אלו ויפתרו ברוב דיעות, ואנחנו בלתי רשאים לגלות את דעותיכם והצעותיכם ברבים !

ימים אלו — המשיך גאלדבערג — קבלנו מכתבי הוראה והתראה מארבעים ערים גדולות וקטנות וכולם כותבים בנושא אחד:

כפי שנודע לנו כי רוב חברי הועידה הם מהפוקרים הכופרים בתורת משה ומזלזלים במצות, ואת האיש אליעזר ליפשיץ המנודה מגאוני ישראל כתרו בשם רב לפסוק ולפתור שאלות שהוגשו את הממשלה, הנה אנחנו היהודים שומרי תורה ומצות אשר בחרנו בכם להגן על דתנו ותורתנו, ולהיותכם אתם המעט — אשר על כל תביעו את מחאת היהודים שומרי תורה ומצוה נגד דעותיהם והצעותיהם של חברי הועד מר ליפשיץ מר ווערביל מר אייכענבוים ומר בערנשטיין האוכלים טריפות ומחללים את השבת והמועדים, ותגישו ללשכת האמונות והדתות השונות אשר על יד בית פקידות שר הפנימי כתב התפטרות.

על יסוד — המשיך גאלדבערג ויקם ממושבו ויחד עמו קם ממושבו גם חבר הועידה באשקאוויטש — המכתבים וההוראות שקבלנו כאמור, הננו מתכבדים להביע לרום הדרת כבוד היושב ראש את מחאתינו הנמרצה בשם היהודים שומרי תורה ומצוה אשר שלחונו אל הועידה ויחד עם זה את התפטרותינו מלהיות נבחרי ועידה הלזו.

כשהגיש גאלדבערג את הנייר אל היו"ר נתבהלו ארבעה חברי הועידה עד אשר לא יכלו להוציא הגה מפיהם. היו"ר אף כי התקצף מאד — איך יעיזו יהודים בעלי זקן ופיאות, מלובשים בבגדי ישראל הנהוגים בכל תפוצות ישראל בתחום המושב, לדבר בשפה ברורה נגד המלומדים ונגד שרי הממשלה — בכל זה התאפק ויאמר בפנים שוחקות:

לא ידעתי אשר בין היהודים נמצאים בעלי לב תום הרוצים לצאת ידי חובתם לשולחיהם באמת ובאמונה.

זאת היא צרת ישראל — אמר באשקאוויטש — אשר פקידי הממשלה אינם מכירים את היהודים שומרי הדת והמצוה המוסרים נפשם ומאדם על שמירת התורה וקיום המצות־ היהודים יכולים לוותר על ממונם ולפעמים גם על יסורי גופם, אבל בהנוגע אל הדת והתורה אין היהודים מוותרים. ומה מאד גדלה צרת ישראל אשר שרי הממשלה מכירים רק את אלו אשר ממעי ישראל יצאו וכל יחס אין להם עם התורה והדת, והם מושחתי המדות, בעלי תאוה ועוד ועוד, ומהם דנים שרי הממשלה על כל היהודים.

ולמרות כל ההפצרות והבקשות עזבו חברי הועידה גאלדבערג ובאשקאוויטש את הועידה וילכו.


72) גאלובאווקע היא אחת מאחוזות הגראף גאליצין בגליל בריסק. בכפר ההוא דר בערקאוויץ ומשפחתו ולו גן וכרם גדול. שכנו הכומר הקטולי — קסי נדז — חמד את כרמו וגנו של בערקאוויץ, פעמים הציע בערקאוויץ להכומר למכור לו את ביתו ונחלתו עם הגן במקח השוה כפי אשר יפסקו אנשי הכפר, אבל הכומר דרש שימסור לו את הכרם חנם. כשנתים אשר הכומר מלשין על בערקאוויץ ומשפחתו ותמיד הנה אנשי הכפר מגינים על היהודי, עד אשר הגיעו הדברים אל הגראף ויודיע להכומר אשר אם לא ירפה מן היהודי יתאונן עליו בהאיפרכיא. וכשנזדמן אשר באוצר הצבא — ארסענאל — בבריסק נגנבו בגדים ומנעלים עשה הכומר יד אחת עם הגנבים וקברו חלק מהגניבה בגנו של בערקאוויץ והעליל אשר היהודי גנב את הבגדים והמנעלים. ויאסרו את הזקן בערקאוויץ ושני בניו ירוחם ואלי' נחום במאסר קשה. חבר ועד עסקני הכלל ר"ח מאסייעוו בקר את הגראף והשתדל שיעשו חקירה חשאית, ובמשך ג' חדשים נודע כי עלילת שוא היא.

73) מאז הלשינו את אדמו"ר בפעם הראשונה היו כל ראשי פקידי המשטרה אנשים קשים ורעים במאד ונאבאקין בפרט הי' אכזרי ורוצח.

74) בית פקידות המחוז הי' בבאבינאוויטש.

75) החוק דרש אשר הצירים שבכל פלך צריכים לבא לעיר הפלך ולמסור כתב הסכמה, שאם יבחרו בו הוא מוסכם להבחר.

76) אכלו במסעדות של נכרים ועשנו ועשו כל מלאכות האסורות בשבת.

77) נפתח ביום א' י"ט מרחשון תר"ו במעמד ציר מיוחד מבית פקידות שר ההשכלה (בזכרונות שנת תר"ס מסופר על אדות התענית ציבור והנידוי שערך הבית דין צדק על מייסדי בהמ"ד לרבנים ומנהליהם).

78) הי' שקדן נפלא ובקי בספרי המחקר.

79) היו לו תלמידים פרטים חוץ מתלמידי בית הספר ולבני עניים הי' מורה חנם. לעתים קרובות בזמן שביה"ס הי' סגור הי' נוסע בערי הגליל ובעיקר בגליל בעסאראביא לעשות נפשות להשכלה, וכשנזדמן לו נער עני בעל כשרון הי' לוקחו עמדו ללמדו ודאג להצטרכותיו. והי' אומר: יעודי השכר בעוה"ב, הנה לכל בעל שכל להבינם כפי מהלך נפשו המשכלת וכל בר דעת יש לו מושג פרטי. וכפי מעלת תבונתו הוא בענין האלקות — געטליכקייט — הוא מבקש מאת האלקה, שהוא משיגו ומאמין בו אלף פעמים מכפי השגתו, כי יתן לו שכרו שכר עוה"ב — דעם עולם הבא-דיקן שכר — בהזדמנות תלמידים בעלי כשרון ושישפיע עליהם להיות מסורים ונתונים ללימודי המושכלות.

80) ראה לעיל פרק ו.

81) שוואלבאך הזקן הי' א' מרוזני שוועדען ובכל שנה הי' אובארוב מתארח באחוזתו על חוף הים בזמן הקיץ. ושוואלבאך הצעיר הי' מהנהו בסכומים גדולים.

72) גאלובאווקע היא אחת מאחוזות הגראף גאליצין בגליל בריסק. בכפר ההוא דר בערקאוויץ ומשפחתו ולו גן וכרם גדול. שכנו הכומר הקטולי — קסי נדז — חמד את כרמו וגנו של בערקאוויץ, פעמים הציע בערקאוויץ להכומר למכור לו את ביתו ונחלתו עם הגן במקח השוה כפי אשר יפסקו אנשי הכפר, אבל הכומר דרש שימסור לו את הכרם חנם. כשנתים אשר הכומר מלשין על בערקאוויץ ומשפחתו ותמיד הנה אנשי הכפר מגינים על היהודי, עד אשר הגיעו הדברים אל הגראף ויודיע להכומר אשר אם לא ירפה מן היהודי יתאונן עליו בהאיפרכיא. וכשנזדמן אשר באוצר הצבא — ארסענאל — בבריסק נגנבו בגדים ומנעלים עשה הכומר יד אחת עם הגנבים וקברו חלק מהגניבה בגנו של בערקאוויץ והעליל אשר היהודי גנב את הבגדים והמנעלים. ויאסרו את הזקן בערקאוויץ ושני בניו ירוחם ואלי' נחום במאסר קשה. חבר ועד עסקני הכלל ר"ח מאסייעוו בקר את הגראף והשתדל שיעשו חקירה חשאית, ובמשך ג' חדשים נודע כי עלילת שוא היא.

73) מאז הלשינו את אדמו"ר בפעם הראשונה היו כל ראשי פקידי המשטרה אנשים קשים ורעים במאד ונאבאקין בפרט הי' אכזרי ורוצח.

74) בית פקידות המחוז הי' בבאבינאוויטש.

75) החוק דרש אשר הצירים שבכל פלך צריכים לבא לעיר הפלך ולמסור כתב הסכמה, שאם יבחרו בו הוא מוסכם להבחר.

76) אכלו במסעדות של נכרים ועשנו ועשו כל מלאכות האסורות בשבת.

77) נפתח ביום א' י"ט מרחשון תר"ו במעמד ציר מיוחד מבית פקידות שר ההשכלה (בזכרונות שנת תר"ס מסופר על אדות התענית ציבור והנידוי שערך הבית דין צדק על מייסדי בהמ"ד לרבנים ומנהליהם).

78) הי' שקדן נפלא ובקי בספרי המחקר.

79) היו לו תלמידים פרטים חוץ מתלמידי בית הספר ולבני עניים הי' מורה חנם. לעתים קרובות בזמן שביה"ס הי' סגור הי' נוסע בערי הגליל ובעיקר בגליל בעסאראביא לעשות נפשות להשכלה, וכשנזדמן לו נער עני בעל כשרון הי' לוקחו עמדו ללמדו ודאג להצטרכותיו. והי' אומר: יעודי השכר בעוה"ב, הנה לכל בעל שכל להבינם כפי מהלך נפשו המשכלת וכל בר דעת יש לו מושג פרטי. וכפי מעלת תבונתו הוא בענין האלקות — געטליכקייט — הוא מבקש מאת האלקה, שהוא משיגו ומאמין בו אלף פעמים מכפי השגתו, כי יתן לו שכרו שכר עוה"ב — דעם עולם הבא-דיקן שכר — בהזדמנות תלמידים בעלי כשרון ושישפיע עליהם להיות מסורים ונתונים ללימודי המושכלות.

80) ראה לעיל פרק ו.

81) שוואלבאך הזקן הי' א' מרוזני שוועדען ובכל שנה הי' אובארוב מתארח באחוזתו על חוף הים בזמן הקיץ. ושוואלבאך הצעיר הי' מהנהו בסכומים גדולים.