לד

במדרי' נעלית ומשובחת באין ערוך, והגם דזהו אור חיותו של נברא זה, היינו כל נברא ויצור בפרט, ובהכרח לומר דכשם שהנבראי' חלוקים בחומר גופם, כן הם מתחלקים בהאור ושפע האלקי הנמשך להם להחיותם, דזהו צורת הנבראי', ובחומר הנבראי' הרי אנו רואי' דאינו דומה גוף חומרו של הסלע ואבן לגוף חומרו של השושנה, דעם היות דשניהם הם גשמים וחומרים, ומ"מ הרי בחומריות גופא הרי יש בזה חילוקי דרגות, וכמו בגוף האדם הרי חומר המוח עם היות שהוא כלי אל אור השכל והוא כלי מקבל פנימי, והיינו דבריבוי שקידה במושכלות מתגדל המוח, דהגדלה זו נעשית עי"ז שהשכל עצמו נעשה מוח, אשר משו"ז הנה מזמן לזמן הוא נעשה כלי יותר אל עמקי המושכלות165, דבשכל הרי העיקר הוא ההבנה והעומק, מ"מ ה"ה חומר גשמי, ועם היותו חומר גשמי ממש שהוא נתפס בכל ההגבלות וההגדרות דגשם, ונפעל מכל המקרים דגשם וחומר מתפעל ממנו166, ומ"מ הרי אינו דומה לגשם וחומר בשר העקב, ואפילו לחומר בשר בכלל, והיינו דעם היות שהוא ג"כ חומר, אבל הוא חומר אחר לגמרי, הרי אנו רואים במוחש דהחומרים אף שכולם מוגבלים בענינם ומוגדרים במהותם, ומ"מ הרי יש בהם ריחוק הערך זה מן זה כאילו היו סוגים נבדלים זה מזה. והנה באור וחיות הנפש שמתלבש להחיות, הרי אופן המשכת החיות הוא לכל נברא שהוא לכל חומר לפי ערכו ומהותו, וכנ"ל דכשם שבהגוף יש בו אברים כן הוא גם בנפש שיש בו אברים, ונת' דכשם שאברי הגוף בכל נברא הם מעצמות ומהות גופו שהוא חומרי ולא רוחני, הנה כמו"כ אברי הנפש בכל נברא הוא מעצמות ומהות נפשו, א"כ הרי בהכרח לומר דהאור והכח והחיות של כל נברא ונברא הנה גם בהיותו כלול ונמצא במקורו ה"ה חלוקים בענינם לפי עצם מעלתם ומדריגתם, וא"כ מהו מעלתו של החיות בהיותו כלול במקורו, הנה האמת הוא כן שגם שם הם חלוקים זמ"ז, אמנם הנה לבד זאת דעמידתם שם הוא במדרי' נעלית ומשובחת באין ערוך, והיינו שהם במדרי' אחרת לגמרי, וכנ"ל בענין שכל אנושי ושכל אלקי הרי גם השכל אלקי הוא מוגבל בענינו ומוגדר בזמן ומקום, ורק שהזמן ומקום דשכל אלקי הוא זמן ומקום רוחני, שזהו"ע ענין167 אחר לגמרי* מזמן ומקום שלנו, הנה כמו"כ הוא בזה דהאור והכח והחיות של כל נברא הנמצא כלול במקורו באופן מעולה ומשובח שהוא באופן אחר לגמרי, הנה לבד זאת הרי זה מה דכללות כולם משתווים בההגדרה כללית דבחי' ביטול בתכלית, כמו שהוא ביטול האור בהיותו כלול במקורו בהמאור, וכידוע דהא בהא תליא, דלפי מעלת


165) ראה גם ד"ה שימני כחותם תר"ץ. ספר המאמרים תרצ"ז ע' 254. תש"ד ע' 243.

166) בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה :1 מהם.

167) כ"ה בכתי"ק ובהעתקה. בספר המאמרים שם: שזה הוא ענין.

*) ענין אחר לגמרי: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. לקו"ת פ' בחוקותי ד"ה בשברי לכם [מח, ב]. סהמ"צ להצ"צ סוף מצות האמנת אלקות. ובכ"מ.

165) ראה גם ד"ה שימני כחותם תר"ץ. ספר המאמרים תרצ"ז ע' 254. תש"ד ע' 243.

166) בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה :1 מהם.

167) כ"ה בכתי"ק ובהעתקה. בספר המאמרים שם: שזה הוא ענין.


*) ענין אחר לגמרי: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. לקו"ת פ' בחוקותי ד"ה בשברי לכם [מח, ב]. סהמ"צ להצ"צ סוף מצות האמנת אלקות. ובכ"מ.