לז

ככל175 עומק השכל נושא הציור ההוא. וכמו"כ יובן בדיבור שבמח' שהאותיות נשמעים אל השכל, ואין זה מה שהוא מלקט אותיות שיהיו כלים אל השכל ההוא, והיינו דהשכל עצמו מצטייר באותיו' אלו. וההפרש בין אותיות אלו דדיבור שבמח' להאותיות דמח' שבמח' הוא בב' ענינים, הא' דבמח' שבמח' הגם שישנם להאותיו' אבל הם בלתי נרגשים כלל, דכל ההרגש הוא אור, אַלץ ואָס עס הערט זעך איז אַלץ שכל, אַלץ אור, און דער אור ויא ער איז לעצמו. ובדיבור שבמח' הוא התחלת הרגשת הכלי אל אור, והב' דבמח' הוא באופנים שונים ובדיבור שבמח' הוא בא מפורט בענין אחד. והרהור הוא מעשה שבמחשבה, דבהרהור הרי האותיות באים בהגבלה כללית. דכ"ז הוא בהציור קומה דמחשבה, דבכללותו הוא מוגדר בהגדרתו המיוחדת שהוא לעצמו.

קיצור. יבאר דהחיות הכלול במקורו הגם שהוא פרטי הוא נעלה ומשובח, ויבאר ענין המח' א) הגדרתה שהיא לעצמו, ב) עיקרה אותיות ג) יש בה מחדו"מ, מח' שבמח' אין האותיות ניכרים, דיבור שבמח' השכל מלקט אותיותיו בדוגמת מצייר אומן שהקוים באים מרגש נפשו, מצייר פועל כתב שבציור, מח' שבמח', א) הבהקת השכל, ב) באופנים שונים, דיבור שבמח', א) הרגש אותיות, ב) מפורט באופן א'176.

ענינים. ג. מחשבה א) הגדרתה לעצמו, ב) יש בה מחדו"מ, ג) עיקרה אותיות. ד. מח' שבמח' א) הבהקת השכל, ב) באופנים שונים. ה דיבור שבמח', א) ליקוטי אותיות, ב) אופן פרטי, ג) בדוגמת מצייר אומן. ו מעשה שבמח' א) הרהורי אותיות, ב) מוגבלים ומסודרים, ג) בדוגמת מצייר פועל. ז צייר, א) אומן, ב) פועל.

יז) והנה לבוש הדיבור יש בו ג"כ ג' ענינים מחשבה שבדיבור, ודיבור ומעשה שבדיבור, ולהיות שהדיבור הגדרתו הכללית שהוא בשביל הזולת, לזאת הנה גם המח' שבדיבור הוא בהתחלקות, והוא בב' ענינים, הא' הוא מה שאמרה ד"פ בינו לבין עצמו*, דאמירה זו ענינה המדידה וההגבלה שיהי' לפ"ע מהותו של המקבל, והב' הוא המח' בעת הדיבור שהוא הסתכלות פנימי בהענין איך הוא מתקבל אצל המקבל, ובא בדיבור מפורש בדברים ברורים ובשפה ברורה כמ"ש177 אמר לחכ' אחותי את, בהלכה ברורה*, ולא בדברים דמשתמעי לתרי אפי, ובא במעשה שבדיבור בגילוי אל הזולת בשכל מוגבל ומפורט, דהאותיות האלו הן הנה האותיות שבמחשבת


175) כ"ה בהעתקה. בכתי"ק ובספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה :1 בכל.

176) הקיצור דשנת ה'שי"ת: יבאר דהאותיות דמחשבה שבמח' אין נרגשים, והם באופנים שונים, דדיבור שבמח' נרגשים ובאופן אחד אבל באים במילא מהשכל וכדוגמת האומן, דמעשה שבמח' הם בהגבלה כללית.

177) משלי ז, ד.

*) שאמרה .. עצמו: ע"פ שמות רבה רפ"מ. וראה לקו"ת ר"פ האזינו [עא, ג].

*) בהלכה ברורה: הכוונה למרז"ל שבת קמה, ב.

175) כ"ה בהעתקה. בכתי"ק ובספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה :1 בכל.

176) הקיצור דשנת ה'שי"ת: יבאר דהאותיות דמחשבה שבמח' אין נרגשים, והם באופנים שונים, דדיבור שבמח' נרגשים ובאופן אחד אבל באים במילא מהשכל וכדוגמת האומן, דמעשה שבמח' הם בהגבלה כללית.

177) משלי ז, ד.


*) שאמרה .. עצמו: ע"פ שמות רבה רפ"מ. וראה לקו"ת ר"פ האזינו [עא, ג].

*) בהלכה ברורה: הכוונה למרז"ל שבת קמה, ב.