לט

עומד תמיד בהיש להוותו ולקיימו, וכתי'|119 לעולם הוי' דברך נצב בשמים, דהדבר הוי' דיהי רקיע עומד תמיד בשמים להוותו ולהחיותו, ואם ח"ו יופסק כרגע יבטל הכל והי' כלא הי', דזהו ההפרש בין כח הפועל של הנברא לאמיתת ענין כח ופועל, דזה מה שהכח נמצא תמיד בהפעולה אשר פעל, הרי אין זה לצורך קיום הנפעל, אלא שכן הוא ענינו של כח הפועל, דגם לאחר שפעל את פעולתו וסילק את כחו, הרי גם אז הנה רישומו ניכר* כל משך קיומו של הנפעל ההוא, והוא מצד התקשרות הפועל בפעולתו, אבל בפועל של מעלה ית' הרי הכח מהוה את הפועל ומקיימו, ורק זה לבד הוא כל קיומו של הנפעל, ומבלעדו הרי יבטל כל180 מציאותו לגמרי והי' כלא הי'. א"כ יובן דבכח ופועל הרי לא זה בלבד שהגשמי הנפעל נקרא בשם פעולה, אלא דגם כח הפועל עם היות שהוא רוחני ה"ה ג"כ נקרא בשם פעולה, והוא באין ערוך לגבי מקורו, וכנודע* דבחי' מל' דאצי' שמתלבשת בבריאה להיות בבחי' מקור וחיות לנבראים דברי' זהו ע"י בקיעת הפרסא שבין אצי' לברי', שזהו בחי' אור של תולדה בלבד שבאין ערוך לגבי האור שלפני הפרסא, ולזאת הנה בהתלבשות האור בנבראים ה"ה נעשה לפ"ע מהות הנבראים.

קיצור. יבאר דהדיבור א) הגדרתו לזולתו, ב) יש בו מחדו"מ, מח' שבדיבור, א) בינו לבין עצמו, ב) מסתכל איך מתקבל, דיבור שבדיבור דיבור מפורט, מעשה שבדיבור שבא בגילוי לזולתו, מעשה שבדיבור הוא הגילוי דמח' שבמח', ויבאר דכח ופעולה גם הכח נק' פועל לגבי מקורו181.

ענינים. ח. דיבור, א) הגדרתו לזולתו, ב) יש בו מחדו"מ. ט מח' שבדיבור, א) בינו לבין עצמו, ב) בעת הדיבור. י דיבור שבדיבור, דיבור מפורט. יא. מעשה שבדיבור, הגילוי לזולתו. יב כח ופועל, א) בכחות הנפש, ב) באור האלקי.

יח) והנה בחי' האור הזה שמתלבש בנבראים, וכמו"כ כללות האור השייך אל הנבראים, עם היות שהוא בבחי' אור וחיות אל הנבראים, ומהות וחומר הנברא נק' חושך לגבי' כנ"ל, הנה מ"מ גם האור הזה נק' חושך, וטעם הדבר הוא182 דמאחר שהוא בא להאיר את החושך לזאת הנה גם הוא בהתלבשותו בהם, וגם כללות האור הזה ה"ה בבחי' חושך. אמנם להיותו אור לזאת|180 נק' בשם אש , וכמ"ש183 כי


180) בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה 1 ליתא תיבה זו.

181) הקיצור דשנת ה'שי"ת: יבאר מחדו"מ שבדיבור. האותיות דמעשה שבדיבור ה"ה האותיות דמח' שבמח', ומ"מ הם באין ערוך, ועד"ז הוא ג"כ חיות הנברא בהתלבשותו, וכשהוא כלול במקורו. כח הפועל בנפעל הוא באין ערוך לגבי מקורו.

182) ראה גם ספר המאמרים עטר"ת ע' נו. תרח"ץ ע' קט.

183) ואתחנן ד, כד.

*) רישומו ניכר: ראה שער האמונה - לאדמו"ר האמצעי - ספכ"ז [מח, ב]. ד"ה ויבוא עמלק תש"ט (קונטרס סב) פ"ד [ספר המאמרים תש"ט ס"ע 37 ואילך].

*) וכנודע דבחינת: ראה אגה"ק ס"כ [קלא, ב]. תו"א פ' לך ד"ה והבדילה הפרוכת [יב, ג ואילך].

180) בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה 1 ליתא תיבה זו.

181) הקיצור דשנת ה'שי"ת: יבאר מחדו"מ שבדיבור. האותיות דמעשה שבדיבור ה"ה האותיות דמח' שבמח', ומ"מ הם באין ערוך, ועד"ז הוא ג"כ חיות הנברא בהתלבשותו, וכשהוא כלול במקורו. כח הפועל בנפעל הוא באין ערוך לגבי מקורו.

182) ראה גם ספר המאמרים עטר"ת ע' נו. תרח"ץ ע' קט.

183) ואתחנן ד, כד.


*) רישומו ניכר: ראה שער האמונה - לאדמו"ר האמצעי - ספכ"ז [מח, ב]. ד"ה ויבוא עמלק תש"ט (קונטרס סב) פ"ד [ספר המאמרים תש"ט ס"ע 37 ואילך].

*) וכנודע דבחינת: ראה אגה"ק ס"כ [קלא, ב]. תו"א פ' לך ד"ה והבדילה הפרוכת [יב, ג ואילך].