מג

הוא החיות המחי' אותו, ובלעדי הנפש הרי אין בו חיות כלל, ולזאת הנה הגוף בטל אל הנפש ונגרר אחריו ומתנהג בכל עניניו רק עפ"י רצון הנפש, ודבר זה הרי האדם עצמו יודע זאת ומרגיש בעצמו שאין הגוף מנהיג אותו כ"א הנפש, והגוף נגרר אחר הנפש, וכמו שאנו רואין במוחש שלפעמים הרי האדם עושה כמה ענינים בעניני חיי בשר, ואפילו בעסק מו"מ, שאינו לפי הבנתו ולא לפי טובתו הגופנית, אלא שהוא מפני המשכת לבו לזה בלא טעם ושכל, דהמשכה זו היא המשכה מרוחניות הנפש*, שבא בהמשכת לבו להדבר, והגוף נגרר אחר הנפש לפי שבטל אל הנפש, וע"י ביטול הגוף אל הנפש הנה עי"ז הוא חי מהנפש, דזהו דכללות200 הענין דגוף ונפש, דחיות הגוף הוא ע"י ביטולו אל הנפש דוקא, וכן הוא גם בפרטי אברי הגוף וגשמיותן, דזה מה שהאבר הוא כלי אל אור וחיות הנפש, הוא דוקא כשהוא בטל אל הנפש, ולכן הנה אם ח"ו יש איזה קלקול באברי הגוף דאז אינו כלי אל אור הנפש, הרי אז הנה האבר ההוא אינו מקבל חיות מהנפש עד שיתרפא ויתתקן האבר להיות כלי לאור וחיות הנפש, וענין רפואתו ותיקונו הוא מה שנעשה בטל ונגרר אחר חיות הנפש, וטעם הדבר הוא לפי דכל קבלת חיותו של הגוף מן הנפש הוא ע"י ביטול הגוף אל הנפש, וכן הוא בכל הנבראים והיצורים שהן בטלים באמת לגבי הכח הרוחני השופע חיות בהם, כי כל חיות הוא ע"י הביטול דוקא, שע"י שהוא בטל לאלקות הנה עי"ז דוקא הוא כלי שיחי' מהאור והחיות אלקי וכמ"ש201 יראת ד' לחיים, ולכן202 מלאכים העליונים חיים יותר מפני הביטול שבהם203, דבאמת הוא כן גם בנבראים התחתונים דכולם בטלים לאלקות, ועי"ז הם חיים מהאור וחיות אלקי הנמשך להם ע"י המזלות ברצון הבורא ית', רק שבנבראי' התחתונים אינו נראה בהם הביטול האמיתי מפני הגשמיו' והחומריות שלהם, והיינו דבסיבת חומריות גשמיותם אינו נראה בהם הביטול האמיתי כמו שהוא, אלא שבא בביטול טבעי כמו זה מה שהגוף נגרר אחר הנפש כנ"ל, וסיבת הדבר מה שהביטול האמיתי אינו נראה הוא בסיבת ירידת העולם ע"י חטא עה"ד, דהרי קודם החטא הרי גם בנבראי' התחתונים הגשמיים* הי' נראה בהם הביטול האמיתי באמת, וע"י חטא עה"ד ירד העולם ונתגשם204 ואינו נראה


200) בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה :1 כללות.

201) משלי יט, כג. וראה עבודת הקודש ח"א (חלק היחוד) ספכ"ו. לקו"ת שלח מה, ג. אוה"ת בראשית ח"ה תתקמו, א. ספר המאמרים תרס"ה ע' נה. ועוד.

202) ראה בשם הרב המגיד ממעזריטש: סידור עם דא"ח פב, ג. סהמ"צ להצ"צ טז, ב. וראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' שטו. ספר המאמרים עטר"ת ע' רסט. תרפ"ז ע' קיט. ועוד.

203) בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה :1 שלהם.

204) ל"ת להאריז"ל פ' בראשית (ד"ה ונבאר). שער מאמרי רשב"י לזח"ג פג, א. לקו"ת מסעי פט, ג. ובכ"מ.

*) מרוחני' הנפש: ראה ד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב) פ"ט ואילך [ספר המאמרים תש"ח ע' 87 ואילך].

*) בנבראים התחתונים הגשמי': להעיר מפרד"א פי"א: כסבורין (הבריות) שהוא בוראן ובאו כולם להשתחוות לו. ובת"ז תי' נו: כגוונא דאדם דלעילא דהוה סגדין לי' הכי הוו סגדין לאדם דלתתא. ועייג"כ זח"א רכא, ב. זח"ב נה, א. זח"ג קז, ב.

200) בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה :1 כללות.

201) משלי יט, כג. וראה עבודת הקודש ח"א (חלק היחוד) ספכ"ו. לקו"ת שלח מה, ג. אוה"ת בראשית ח"ה תתקמו, א. ספר המאמרים תרס"ה ע' נה. ועוד.

202) ראה בשם הרב המגיד ממעזריטש: סידור עם דא"ח פב, ג. סהמ"צ להצ"צ טז, ב. וראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' שטו. ספר המאמרים עטר"ת ע' רסט. תרפ"ז ע' קיט. ועוד.

203) בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה :1 שלהם.

204) ל"ת להאריז"ל פ' בראשית (ד"ה ונבאר). שער מאמרי רשב"י לזח"ג פג, א. לקו"ת מסעי פט, ג. ובכ"מ.


*) מרוחני' הנפש: ראה ד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב) פ"ט ואילך [ספר המאמרים תש"ח ע' 87 ואילך].

*) בנבראים התחתונים הגשמי': להעיר מפרד"א פי"א: כסבורין (הבריות) שהוא בוראן ובאו כולם להשתחוות לו. ובת"ז תי' נו: כגוונא דאדם דלעילא דהוה סגדין לי' הכי הוו סגדין לאדם דלתתא. ועייג"כ זח"א רכא, ב. זח"ב נה, א. זח"ג קז, ב.