שעז

ורצונו ית', והיינו דתורה בכללותה אין זה מה שמבארת עניני המצות בעשה ול"ת בלבד, כ"א גם כל עניני עבודה הם עפ"י התורה דוקא להיו' התורה היא חכמה ושכל אלקי אשר בה ועל ידה דוקא יהי' כל עניני האדם ועבודתו גם בדברי הרשות.

והנה23 קודם מ"ת הלכו ישראל במדבר, והיינו דלבד זאת מה שקודם מ"ת הי' צ"ל יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנה עוד זאת הי' צ"ל ההילוך במדבר, ואי' בבחיי24 שזהו ענין לעמוד בנסיונות והולך וחושב הנסיונות שהי' להם במדבר, והאריכה התורה בענין מסע ישראל במדבר איך כי לא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים25, ומילתא בטעמא כי קרוב הוא ומשו"ז ראוי הי' ללכת דרך שם שהיא דרך קרובה לבוא להארץ אשר נשבע לאבותינו, ומ"מ הודחה זה כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה|25, דלכאו' אינו מובן טעם זה, דהלא כמה נסים היו ביצי"מ וקרי"ס, והי' ראוי אחת משני אלה, שלא יהי' מלחמה כלל, או שיתן להם גבורת לב אשר גם בראותם מלחמה לא ינחמו, והאם בשביל זה הוליכם דרך המדבר וים סוף, דבהילוכם בים הי' כוונה מיוחדת שהרי באותו צד שירדו בים עלו26 ורק מה שהלכו בים, אלא דבכ"ז הורינו השי"ת דרכי העבודה איך לגשת אל הקדש בהכנה טובה לקבל את התורה. דהנה כל הענינים דגלו' מצרי' יצי"מ קריעת י"ס ומ"ת בפרטיות עניניהם הרי ישנם בעבודה הרוחנית בכאו"א בפרט דזהו פי' המאמר27 בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים, דפי' דור ודור הוא שורה ושורה28 היינו מדרי' ומדריגה29 דבכאו"א לפי אופן מעלתו וענינו יש בו כל המדריגות האלו, וראשית כל הוא היציאה מהמיצרים וגבולים דעניני עולם30, וכשם דגלות מצרים היתה מה שבנו ערים בשביל פרעה ושריו כן ענינו ברוחניות השעבוד במח' ודיבור דעניני עולם גם בדבר שאין בו איסור כלל, והן הנה עניני הרשות, והיינו דלא מיבעי חלק המאוס שנקראת שיחה בטילה שעוסקי' בהם ההמון בסיפורי דברים שאין בהן תועלת אלא גם בדיבורי פרנסה ואכו"ש והדומה לזה במה שהוא תועלת לאדם ימעט בזה בכל היותר מבלתי היות משועבד לזה, וזהו"ע יציאת מצרים לצאת מהמיצרים וגבולים דעניני העולם ולחשוב מחשבות במעלת מדריגת יתרון האדם על החי ובכוונת ירידת נשמתו למטה ולהאיר מעמדו ומצבו באשר הוא כמו שהוא, דער לייכטין און זעהען דעם מעמד ומצב שלו איך הוא באמת במעלת כשרונותיו והתפתחות חושיו, ובענין מדותיו הטבעיים כמו שהם


23) הבא לקמן מיוסד על ד"ה ויהי בשלח שבהערה 1.

24) ר"פ בשלח. וראה גם פירושו עה"פ בשלח טו, כב.

25) ר"פ בשלח.

26) ראה תוד"ה כשם - ערכין טו, א. וראה תו"א בשלח, סב, ב. ספר המאמרים תרל"ה ח"א ע' רנו. תרח"ץ ע' קמט. ועוד.

27) משנה פסחים קטז, ב. וראה תניא פמ"ז.

28) לקו"ת מסעי צה, ב. אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' תקמט-נ. לעיל ע' ריג.

29) ראה גם ד"ה משכני (הא') תש"א (ספר המאמרים תש"א ע' 94).

30) ראה תו"א שמות מט, סע"ד ואילך. וארא שם. יתרו עא, ג-ד. לעיל ע' שג. וש"נ.

23) הבא לקמן מיוסד על ד"ה ויהי בשלח שבהערה 1.

24) ר"פ בשלח. וראה גם פירושו עה"פ בשלח טו, כב.

25) ר"פ בשלח.

26) ראה תוד"ה כשם - ערכין טו, א. וראה תו"א בשלח, סב, ב. ספר המאמרים תרל"ה ח"א ע' רנו. תרח"ץ ע' קמט. ועוד.

27) משנה פסחים קטז, ב. וראה תניא פמ"ז.

28) לקו"ת מסעי צה, ב. אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' תקמט-נ. לעיל ע' ריג.

29) ראה גם ד"ה משכני (הא') תש"א (ספר המאמרים תש"א ע' 94).

30) ראה תו"א שמות מט, סע"ד ואילך. וארא שם. יתרו עא, ג-ד. לעיל ע' שג. וש"נ.