שעח

באמת במה שהוא מעולה ומשובח ובמה שהוא גרוע ופחות בעצם תולדתו, כמו שאנו רואין במוחש בטבעי בנ"א בריבוי חלוקות ודרגות שונות שישנם כמו שהם מצד התולדה והגזע דלפעמי' רואים בזה פליאות ממש באופנים שונים ומשונים דלבד זאת מה שיזדמן שיהי' האחד איש פשוט בכשרון חושיו ובמעלת השכל ויהי' נפלא זך ונקי במעלת המדות וברגילות טובה, ולפעמים להיפך מצטיין בכשרון מעלות החושים ופחות בעניני מדותיו ובעל רגילות קשה, הנה לבד זאת הרי ישנו העירבוב הפנימי בטוב ורע, דבחיצוניותו הוא טוב ובפנימיותו הוא רע או להיפך, וכן כמה וכמה עניני הטבע בדבר והיפוכו דיש לך בעל כשרון טוב ואינו משתמש בו אלא לפרקים וגם זה רק בחיצוניותו היינו בלי שום יגיעה ועבודה כלל, ויש מי שכשרונותיו נעלמי' וכבדים והוא מתמיד ביגיעה עצומה להבין כל דבר שכל וחכמה על בורי' דוקא, ולא יכבד עליו כלל מלחזור על לימודו בענין א' כמה פעמים ביגיעה גדולה, ובכל פעם ופעם שלומד הוא בחיות רב כאלו לומדה בפעם הראשון ממש, וכ"ז הם בגלויות ובפרט בענינים הנסתרים בטבעיות פנימי' דגאוה ושקר ותאוה כמו שהם בסתר לבב איש מבלי הגלות לחוץ כלל והוא רק מה שהאדם יודע בעצמו איך כי הוא משתוקק לזה, דהנה טבעי בנ"א בחמימות וקרירות דזה מה שיש מי שהוא קר בטבעו ויש מי שהוא מחומם בטבעו, הרי אין זה מה שהוא בגלוי דוקא, אלא אדרבא הוא בעומק פנימי מה שאינו נראה מחוץ כלל, ולפעמים הנה מבחוץ הוא הפכי ממש ממה שהוא בפנימיותו, וכמו שידע אינש בנפשי' דבפנימיות לבבו הוא באופן כך וכך ובחיצוניותו אינו ניכר כלל, וביותר בלבוש המח' וההצטיירות דיש מי דכל חושו הוא בהצטיירו' דכל מה שהוא לומד ושומע מצטייר הדבר במחשבתו כאלו רואה הדבר ההוא, דענין זה הנה כשם שיש בו צד המעלה והעילוי שאין מעולה ממנו הן בידיעת התורה והן בעבוד' שבלב ובמעלות המדות טובות, הנה כמו"כ יש בו צד החסרון והפחיתות בהרהורים רעים שמוריד את האדם לשאול תחתית עד שמביאו לידי כליון ואבדון ח"ו.

וזהו בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים, דזהו ראשית העבודה בכאו"א לפי מעמדו ומצבו במצב חושיו ומדותיו לצאת מהמיצרים והגבולים הטבעיים. דהנה האדם בתחלה קודם שמתחיל בעבודה לשנות טבעו ורגילותיו שמצד התולדה או הסביבה, ה"ה חומרי וגס כי עיר פרא אדם יולד31 ומפני גסות חומרו שנמשך בטבעו אחרי הדברים החומריים והגשמיים, ובהם ימצא ענג ונחת רוח, דהנה כתיב32 לפתח חטא' רובץ ואמרז"ל (ברכות דס"א ע"א) אמר רב יצה"ר דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, דהיצה"ר בא אל האדם משעה שננער לצאת ממעי אמו וכמ"ש33 כי יצר לב האד' רע מנעוריו, א"ר יודן (ירושלמי ברכות פ"ג ה"ה) מנעריו חסר כתיב משעה שהוא ננער ויוצא לעולם ונשרש בהאדם


31) איוב יא, יב.

32) בראשית ד, ז.

33) נח ח, כא.

31) איוב יא, יב.

32) בראשית ד, ז.

33) נח ח, כא.