שפג

העבודה הנה עיקר ההתעסקות שלו יהי' בזה, וטוב שיהי' לו שעה קבועה ומיוחדת כמו בתקון חצות או קודם התפלה, אמנם אם א"א לו לעשות בזמן קבוע ומיוחד כי כמה פעמים א"א לעורר עצמו בשעה מיוחדת אם לא שהוא עצב בלא"ה, יהי' זה בעת התפלה והגם שהתפלה צ"ל בשמחה מ"מ מחמת נחיצות ענין העבודה במרירות בשביל הזיכוך והבירור כשר הדבר לעשותה גם בעת התפלה, והיינו אשר משך זמן תהי' העבודה שלו בתפלה באופן הזה, וכל יגיעתו בענין ההתבוננות בפירוש המלות בתפלה וההתבוננות כללי ופרטי שלו בתפלה יהי' סובב והולך ומביא אל ענין המרירות שיוטעם בטוב בנפשו, ועל אדות העצבות אל יחוש כי ידוע אשר המרירות האמיתי מביא לידי שמחה69, וא"א מרירות בלא עצבות שהעצבו' הוא שבירת החומריות שהגוף עצב בדרך ממילא, והעיקר הוא המרירות שיתמרמר במאד על העבר ועל מה שנשאר עוד רישומם בהעלם. ועיקר גדול בעבודה שהמרירות תהי' על ענינים פרטים דוקא, כי דרכי העבודה הוא בפרטיות דוקא, והיינו דכל ענין וענין במה שהוא עוסק צ"ל בפרטיות דוקא ובהתעכבות, וכן הוא בהמרירות שתהי' על ענינים פרטים, והיינו שידע את הפרטים שהוא מסובך ומקושר בהם ויתמרמר על כל פרט ביחוד, כי אם כאשר המרירות שלו תהי' על הכלל כולו, ואָס ער איז בכלל ניט גוט לא יהי' מזה שום צמיחה, ואין זה מרירות כ"א רקבון, אבל כשיודע את פרטי הלא טוב שלו, ויטעום טעם מרירות אמיתי ע"ז בפרטיות הן בזה שגרם רעה לנפשו והן בזה שפגם בספירות העליונות והוריד את הקדושה והוסיף כח בקלי' וסט"א ויגיע הדבר ללבו, עס ועט אים דאָס טיף דערנעמען שיהי' לו מר מזה, ואז יהי' מזה צמיחה טובה היינו שיתתקן בזה ומן המרירות יבוא לידי שמחה, ואחר המרירו' צריך לפקח נפשו בדברים המשמחים את הלב, ואם הוא בזמן קבוע ובשעה מיוחדת ילמוד אח"כ איזה ענין בתו' שישמח את לבבו, ואם הוא בתפלה ישמח נפשו במ"ש בסש"ב פל"א, וזהו"ע המרור והטיבול שלו בפירות הנילושי' ביין כמבואר סודם בקבלה70, וענינם בעבוד' הוא דכשם שבלע מרור לא יצא71, דבבליעת המרור שהו"ע הידיעה כללית מה שהוא יודע כללות מעמדו ומצבו הלא טוב אַז ער איז בכלל ניט גוט לא יצא הנה בידיעה זאת אינו יוצא עדיין ממצבו הלא טוב כמו"כ כאשר מטבלו בפירות שבהן נמשלו ישראל72, היינו מעלת ישראל מצד עצם תולדתם, וביין שהוא ידיעת התורה עד שנתבטל טעם המרירות ג"כ לא יצא, דענין הטיבול הוא רק להמית הארס73 של המרירות שהו"ע תוקף הדין, ואז מן המרירות יבוא לידי שמחה אמיתית בתפלה בלימוד התורה ובקיום המצות.


69) בד"ה ויהי בשלח תרס"ט שבהערה :1 וכמ"ש בסש"ב [פל"א].

70) ראה שער הכוונות ענין הפסח דרוש ו.

71) פסחים קטו, ב. וראה גם ד"ה כימי צאתך דאחרון של פסח תרצ"א פרק יג. ספר השיחות תש"א ע' 100.

72) תוד"ה צריך לסמוכי' - פסחים דף קטז, א. טושו"ע או"ח סתע"ג ס"ה. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סל"ב.

73) ראה פסחים קטו, ב. קטז, א. טושו"ע שם סתע"ה ס"א. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סתע"א סי"ב. סתע"ה סי"א.

69) בד"ה ויהי בשלח תרס"ט שבהערה :1 וכמ"ש בסש"ב [פל"א].

70) ראה שער הכוונות ענין הפסח דרוש ו.

71) פסחים קטו, ב. וראה גם ד"ה כימי צאתך דאחרון של פסח תרצ"א פרק יג. ספר השיחות תש"א ע' 100.

72) תוד"ה צריך לסמוכי' - פסחים דף קטז, א. טושו"ע או"ח סתע"ג ס"ה. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סל"ב.

73) ראה פסחים קטו, ב. קטז, א. טושו"ע שם סתע"ה ס"א. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סתע"א סי"ב. סתע"ה סי"א.