ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק א(7511)

  

פרק א

אוסף ספרי וכתבי כ"ק אדמו"ר הזקן

אודות האוסף הראשון של בית נשיאות חב"ד, זה שהיה אצל כ"ק אדמו"ר הזקן, מייסד תנועת חב"ד, אין לנו ידיעות מפורטות. כל ידיעותינו עליו הם מהחיפוש בביתו בשני מאסריו.

בין במאסרו הראשון בתחלת שנת תקנ"ט ובין במאסרו השני בתחלת שנת תקס"א, החרימו מביתו את ספריו וכתביו כדי לבדוק אם יש בהם משהו נגד הממשלה.

מהנלקח במאסרו הראשון אין לנו רשימה מדויקת, רק הזכרה שבמכתבו של מושל בילורוסיה ז'גולין אל הגנרל גוברנטור לופוחין בל' תשרי תקנ"ט (כרם חב"ד ח"ד ע' 41): "מיד נשלחו ניירותיו וספריו בתיבה אחת ובמזוודה אחת החתומים בחותם שלי".

משלוח הספרים נזכר במכתבו ביחד עם משלוח כ"ק אדמו"ר הזקן בעצמו מלאזני לפטרבורג, ולכן מסתבר שאת הספרים והכתבים לקחו מביתו בעת המאסר. כך יש לשער גם שהספרים וכתבי היד הוחזרו לו אחרי שחרורו.

אודות החרמת הספרים וכתבי היד מביתו במאסרו השני ידועים לנו יותר פרטים. אז לא נלקחו בעת המאסר, אלא כעבור כמה שבועות. מהחרמה זו יש לנו רשימה מדויקת, 103 ספרים ועוד 14 קובצי כת"י. מתוכן המסמכים הקשורים לזה נראה, שרק חלק מספריו נלקח, כדי ללמוד ממנו על הכלל כולו - אם יש בביתו חומר בכתב ובדפוס נגד המלוכה (חלק מהמסמכים כבר התפרסם וחלק מתפרסם כאן לראשונה):

כ"ק אדמו"ר הזקן נאסר בפעם השניה בתחלת חורף תקס"א, ונשלח מלאזניא לפטרבורג בד' כסלו (ראה אג"ק שלו מקורות והערות לאגרת מה). במכתב שכתב הגנרל פרוקורור אובלינינוב אל מושל בילורוסיה סברין (כרם חב"ד ח"ד ע' 106) בי"א כסלו הוא מאשר את הגעתו לפטרבורג, ומוסיף:

ומפני ששום מסמכים וספרי חשבונות שניהל או התכתבות לא הגיעו, אני מבקשך אדוני רב החסד להטיל צו חיפוש ולבדוק, מה שימצאו מהמסמכים הללו אצלו לשלוח אלי .. אם הספרים וההתכתבות שלו מוסתרם אצל מישהו אחר, תשתדלו למצוא ולהעביר אלי.

כשהתקבלה ההוראה התבצע מיד החיפוש, והתעודה נחתמה בכ"ד כסלו (כ"ט נובמבר) ע"י כמה מראשי קהלת לאזניא (התעודה מתפרסמת כאן לראשונה):

אנחנו הח"מ מעידי' על הספרים שנתקבל לעיר מלוכה פ"ב של הרב הגדול מו"ה שניאור זלמן במו"ה ברוך הם ספרי' מינים ממינים שונים הם מאה ושלשה ח' והספרים הנשארים בבית הרב הנ"ל הם מאותן הספרי' עצמן ואנחנו הח"מ קבלנו על עצמינו שיהי' החתימה שלימה של יניד סאוויעטניק טראצקי שחתם את הבית של הרב הנ"ל עם הספרי' הנשארי' בבית הנ"ל, ולראי' באנו עה"ח למספרם נאיאברא כ"ט אלף שמונה מאות למספר. נא' הילל במו"ה נפתלי הירץ זצלה"ה שמש ונאמן דק"ק לאזני' ונא' מאיר במהור"ר דוד זצלה"ה ונאום דוד במה"ו משה יצ"ו

כאמור לעיל נלקחו הספרים מבית רבנו ע"פ הוראת הגנרל פרוקורור אובלינינוב. אבל בינתיים התקבלה הוראה מהקיסר, ביום כ"ב כסלו תקס"א (27 בנובמבר 1800), למסור את משפטו אל הסינט. והם העבירו את בירור הדברים למחלקה השלישית של הסינט, היא הבולשת המדינית של רוסיא הצארית.

בהמשך לזה נשלחו (ביום י"ח טבת, 22 בדצמבר) הספרים וכתבי היד שנלקחו מבית כ"ק רבנו הזקן, אל הקטיגור של המחלקה השלישית, ובמצורף להם מכתב מאת הגנרל פרוקורור אבולינינוב, הודעת המתרגמים ורשימת הספרים וכתבי היד.

תעודות אלה פורסמו ע"י, ש. דובנוב ב"יעוורעסקאיא סטארינא" (פטרבורג 1910) ותורגמו לעברית ע"י מ. טייטלבוים בספרו "הרב מלאדי" (ווארשא תרע"ג, ח"א ע' 196 ואילך), ונעתקו משם, בתיקוני לשון, בס' "אגרות בעל התניא" (ירושלים תשי"ג, ע' קמו ואילך):

אל האדון הקטיגור הראשי של הדיפרטמנט השלישי של הסינט, אולינין

בשלחי בזה ע"פ פקודת רוממות מלכותו, שאודותיה הודעתי ב-27 לחודש נוייבר, את הכתבים על דבר היהודים אביגדור בן-חיים [המלשין] וזלמן בן-ברוך [רבנו הזקן], הנוגע לדתם וכו', הנמצאים בבית פקידות משלחת הסתרי והעומד להתברר בסינאט, על איזה יסוד תתקיים כתת החסידים והקהלות לעתיד - הנני מצרף לזה ספרים ומגילות שונות שנלקחו מביתו של בן-ברוך, ושנשלחו לי אח"כ מאת הגוברנטור האזרחי ברוסיא-הלבנה, עם תרגום קצר על דבר תכנם, שנעשה פה ע"י המתרגמים היהודים, בצירוף הודעה מאת הגוברנטור וחות-דעתו, אחרי החקירה והדרישה, על דבר הנהגת כל הקארלינים [החסידים] בכלל. בהציעי לפני כבוד מעלתו לצרף כל אלה אל הענין העתיד להתברר בסינאט.

22 דיקבר 1800.

(הודעת המתרגמים על תוכן הכתבים:)

אנחנו החתומים מטה בקרנו את הכתבים השייכים ליהודי בן-ברוך. והננו מעידים בזה, כי בשק החתום נמצאים כתבים הכוללים כתבי-פשרה ושטרי-התחייבות שניתנו לבן-ברוך למשמרת כדי שלא יתהוו עוד סכסוכים בדבר קיומם, כי מפני כבודו של בן-ברוך יתביישו לעבור עליהם, ולכתבים אלו מצורפת רשימה אלפא-ביתית. מלבד הנ"ל וחבור קצר על דבר מנהגי דת ישראל, המלוקט מספרי ישראל הקדמונים, לא נמצא שום דבר אחר, ומה גם דבר המתנגד לדת ישראל וטובת הארץ, - שעל זה באנו על החתום:

מתרגם מעברית, היהודי ליב בן-נח מתרגם מעברית, היהודי יהודה בן-פיביש

(תוכן המכתבים:)

א. מכתב בן-ברוך ליהודים דוד ואבא, שישלחו בכתב תמצית הסכסוכים שביניהם, כדי לעשות את הפשרה המבוקשת, מפני שמכתבם הראשון אבד. ב. מהנ"ל להיהודי דוד, לקיים הבטחתו בדבר המעות ליהודי מנדל החולה. ג. מהנ"ל להיהודים ליב ובינוש, שישתדלו בכל כוחם לפשר בין היהודים נח והירש, ובאין ברירה אם ירצו להציע טענותיהם לפני בי"ד בוררים, יעשו זאת בבית המשפט כדין. ד. פסק בי"ד של בוררים על דבר נכסי יתומים. ה. מסירת רשימה מיהודי לחברו על דבר חובות אביו. ו. מכתב מהיהודי הירש ליהודי בינוש על דבר קיום הפשרה. ז. שאלה שנשאלה מאת בן-ברוך בדבר ענין הנוגע לדין ישראל, בבקשה לחוות דעתו בדבר. ח. רשימה על דבר סילוק חובות. ט. רשימה על דבר החובות הנוגעים לסכסוכים שנזכרו לעיל בסי' ג'. י. רשימה על דבר חובות כאלה. יא. פסק על דבר חובות אלו ועל דבר כל הסכסוכים בענין הנזכר. יב. שאלה ששאל אחי הרב מאת אחיו בדבר הנוגע לדין ישראל. יג. חבור קצר על דבר דיני ישראל, מלוקט מספרי קדמונים עם שאלות ותשובות. יד. תפלה בעברית על דבר הצלחת הקיסר ושלומו.

(רשימת הספרים:)

[הרשימה הזאת נדפסה שם ושם בתרגום חוזר מרוסית, וכאן היא מועתקת ממקורה העברי שבתיק]

1. פרדס רמוני' 2. שו"ת שבות יעקב ח"ש 3. ספר זבחי צדק של רמב"ם 4. חושן משפט 5. טור חושן משפט 6. מצות הגדול להר"מ מקוצי 7. תלמוד ירושלמי סדר נזיקין 8. רב אלפס ח"ד 9. עין יעקב גדול ד' בערלין 10. חולין ד' אמסטרדם 11. זבחים ווין 12. בבא קמא ווין 13. ברכות ווין 14. יד חזקה רמב"ם חלק ראשון 15. מקרא[ות] גדולות ישעי' 16. כנה"ג חושן משפט 17. עמק המלך ד[פוס] א[מסטרדם] 18. חומש ד' סלאוויט' בראשית 19. לחם משנה חלק ראשון 20. שו"ת בית חדש 21. ספר ראש יוסף 22. ספר רש"ל ז"ל 23. שו"ת רמ"א 24. זית רענן 25. חושן משפט 26. מדרש תנחומא 27. חדושי הריטב"א 28. מגיני ארץ 29. פרי מגדים 30. מנחה בלולה [ברוסית: תולדות אדם] מהרשב"א 31. אור יקרות 32. שאלות ותשובות פנים מאירות 33. ספר כל בו 34. תשב"ץ 35. שו"ת ד' וויניציאה 36. פנים מאירות חלק ראשון 37. תורת חיים חלק ראשון 38. שו"ת ושב הכהן 39. ספר כנה"ג 40. שו"ת תורת אמת 41. ספר הערוך 42. מגיני שלמה 43. משניות סדר טהרות 44. פני יהושע ח' רביעי 45. הלכות גדולות 46. ספר פרי עץ חיים 47. ספר מכלל רד"ק 48. באר יעקב 49. חומש ספר במדבר 50. הלכות קטנות 51. טל אורות 52. חומש ד' סלאוויט' דברים 53. תשובות שאלות להרמב"ן 54. ספר החינ[ו]ך 55. ספר פאר הדור 56. עץ חיים כתבי' 57. חומש במדבר 58. כתם פז 59. ספר אילם 60. זהר חלק ראשון 61. תנ"ך 62. שו"ת רש"ל 63. שו"ת 64. ערוגת הבושם 65. ברכת הזבח 66. חדושי קדושין 67. תנא דבי אליהו 68. צידה לדרך לחמשה מאמרות 69. יסוד עולם 70. משאת בנימין 71. שו"ת הר"ן 72. ספר תכונת השמים 73. ספר המצות של רמב"ם 74. ישעי' 75. אבודרהם 76. ספר הכוזרי 77. סדר שערי שמים [ברוסית: סדור השל"ה שער השמים] 78. נביאים ראשוני' 79. מקדש מלך 80. תורת אדם 81. ליקוטי פרדס 82. ביאר מילות [ברוסית: ס' ההגיון] רמב"ם 83. ש"ע אבן העזר 84. שו"ת מהר"י סג"ל 85. מגן אברהם 86. שו"ת תורת הבית 87. שו"ת מפאנו 88. ספר חרדים 89. ערך לחם 90. שו"ת בית יהודא 91. רשב"א שו"ת 92. חידושי נדה להרשב"א 93. עמק ברכה 94. שיטה מקובצת 95. ראשית חכמה 96. חושן משפט 97. תיקוני זהר 98. קיצור של"ה 99. שבילי אמונה 100. שערי ציון 101. כריתי ופליתי 102. מדרש רבה 103. שו"ת רשב"א [ב' האחרונים חסרים בצילום, והושלמו מתרגום הרוסי].

במקום אחד כותב כ"ק אדמו"ר הזקן (מהדו"ב לסי' שמג, דף תו,ב) "מצאתי בהדיא בסה"ת [בספר התרומה] כת"י ישן נושן סימן רכ"ב, ובדפוס נשמט"; שמא היו בידיו גם כתבי-יד ישנים, אך לא נודע לנו על כך משום מקום אחר. סביר יותר שראה את כתה"י הישן נושן הזה, לא בביתו הוא, אלא במקום אחר - שמא באחת מנסיעותיו הרבות.

השריפה בלאדי

סביר להניח שלאחר תום המשפט הוחזרו כל הספרים וכתבי היד לידי רבנו הזקן, אך כעבור תשע שנים היו למאכולת אש בשריפה הגדולה, שפרצה בביתו בשלהי חורף תק"ע, בעת נסיעתו הידועה לפלכי וואהלין (ראה י. מונדשיין, בטאון חב"ד 32 ע' 12 ואילך).

על השריפה הזאת הודיע כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, במכתב-כללי שכתב לאנ"ש מיד לאחר השריפה (ניסן-אייר תק"ע, אג"ק שלו אגרת ב), ובו שם דגש מיוחד על שריפת הספרים וכתבי היד:

ב"ה יום א'

מה' שלום וברכה ורב טוב לבית ישראל, המה כללות אנ"ש, החרדים לדבר ה', לשמוע בקול דברו אנשי חסד ואמת, דורשי אלקים באמת ובתמים, ה' עליהם יראה באור תורה ועבודה שבלב האמתיים, להרים קרנם למעלה ברוחניות ובגשמיות אכי"ר

אחד"ש כמשפט לאוהבי שמו, ידידים וריעים האהובים, עתה באנו להודיעם צערינו אשר נגעה יד ה' באש דליקה פתאומית עפ"י סיבה קטנה בבית הגדול של כבוד אדוננו אבינו ע"ר [עטרת ראשינו] הרב שיחי' ולא הי' שהות להציל אפילו כרגע, כי במעט רגע דלק כל הגג תוך הבית כולו באש מתלקחת נורא מאד, וירא כל העם וינועו מאד ולא קם רוח באיש כלל ולא הצילו מן הבית אפילו מחוט ועד שרוך נעל, כידוע אריכות המעשה בכאן לכל אנשי העיר.

וזה ג' ימים אשר לא נחה דעתינו מגודל הבלבול והצער הבא פתאום, עד כעת אשר שב רוחינו אלינו קצת. והנה התחלנו לעיין היטב בפרטי הזיקות אשר הי' בתוך הבית, והנה א"א להעלות על הכתב גודל עוצם ההיזק מלבד גודל הצער. אך תוכן הענין בכללות נוכל להודיע אשר סך ההיזק מכל הספרים היקרים והנכבדים הידועים ומן כל הכלים והכסף ומרגליות עם הבגדים של אמנו הרבנית שתחי' יעלה לסך גדול ועצום מאוד כאשר יפרש ידידנו חביבנו המופלג מוכ"ז נ"י כי לא ניתן לכתוב עפה"ש [על פני השדה] וד"ל.

וכל זה מלבד כלי יקר ומרגליות ושארי חפצים של אחרים מכללות אנשי המדינה שהיו מונחים במשכון ולגמור ענינים גדולים כידוע לכל, אשר א"א לנו לשער הערך, ועל הכל תגדל הצער מאיבוד כתבי קדשו על ד' ש"ע כידוע. ומלבד איבוד הוועקסלין גדולים וקטנים מכל אנשי המדינה, וכל אלה בנקל למבינים להבין גודל עוצם ההיזק כי רב הוא מאד.

והנה אחר שנתבונן גודל ההיזק ובגודל הצער איכה נוכל לראות בעוצם גודל הצער ויגון שימצא את כבוד אדמו"ר נ"י בבואו לכאן, בראותו כי נאבדו כלי חמדתו מחמד עינו ולבו כל הימים בספרים נכבדים, אשר זה הדבר נוגע ביותר אל עצמו ומהותו הרבה יותר מהיזק ממון רב, כידוע ומובן לכל יודע ומכיר בטיב צדקתו כו'. ומלבד אשר יעלה על ליבו גודל ההיזק עד שיכול להיות ח"ו בע"ח גדול עד שא"א להעלות ע"ג הכתב כ"א מפה לאוזן שומעת בלבד וד"ל.

אחרי השריפה הגדולה, באביב תק"ע, חזר כ"ק אדמו"ר הזקן ללאדי וחי בה יותר משנתים (מתחלת קיץ תק"ע עד שלהי קיץ תקע"ב). יש מקום לשער שבמשך זמן זה קנה מחדש כמה ספרים ללמוד בהם, אך נראה שגם הם לא נשתמרו, שהרי מלאדי ברח כ"ק אדמו"ר הזקן עם כל המשפחה, מבלי הכנה יתירה, כשעמד נפוליון לכבוש את רוסיא הלבנה.

על הבריחה הזאת כותב כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (אג"ק שלו אגרת א):

ביום ו' ער"ח אלול נסע עכב"ב לקראסנא, וביום ו' עש"ק שלאחריו ברחו מצרפתים, והי' מטולטל עד ביאתן לפיענא - ע"ש וישלח תקע"ג, ושם במוש"ק דשמות כ"ג אור לכ"ד טבת כחצות שעה י"א נשבה ארון הקדש מאור ישראל משיח ה' ונתבקש בישיבה של מעלה.

ועל החפזון בעת הבריחה מספר כ"ק אדמו"ר האמצעי (אג"ק שלו אגרת ח):

גודל הזריזות לברוח אין די באר בכתב. וגם שהי' זקן וחלש מאד והקור בחורף וטלטול הקשה לא לפי ערך כחו כלל, עם טפלי ארבעה משפחות שלו, אך לא רצה בשום אופן לשכון אפי' יום א' תחת ממשלתו ועבודתו [של נפוליון]. וברחנו על ב' עגלות לבד, וכל הטף כ"ח נפשות גדולים וקטנים עם כל החפצים הקלים שהי' ביכולתינו ליקח לקחנו, וכל החפצים הכבדים נשאר.

אם אמנם נשארו ספרים בבית כ"ק אדמו"ר הזקן בעיר לאדי, בודאי היו למאכולת אש יחד עם כל הבית, כמסופר באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי בחורף תקע"ג, אחרי הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר הזקן (אג"ק שלו אגרת ה):

שמעתי דיבת בשורה בשם איש מהימן שהבתי' שלנו שבק"ק לאדי כבר נשרפו ע"י השלהבת הלהב החוזר כו'.

אפשר הדבר שבשריפה הזאת נשרפו שאריות כתי"ק של חבורי כ"ק אדמו"ר הזקן. ואולי זוהי השריפה השניה הנזכרת ב"הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל" להוצאה הראשונה של השלחן ערוך שלו (חלק מההקדמה נדפס בתחלת השו"ע ברוב ההוצאות, וההשלמה חזרה ונדפסה בכמה מקומות, ביניהם בהוצאה החדשה של השו"ע, קה"ת תשמ"ה ואילך, ח"ה-ו ע' 1968):

והנה מודעת זאת מרוב הצרות וסיבות ומאורעות שחלפו עברו ראשינו ובפרט שריפת הבתים פעמי' ספו תמו כתבי יד קודש של כבוד אאמו"ר ז"ל בעצמו ולא נותר כ"א ההעתקות המפוזרים אצל התלמידים אחת הנה וא' הנה.

שרידי האוסף

לפחות ארבעה מספריו של כ"ק אדמו"ר הזקן ניצלו משריפות אלה: א) שו"ע חלק אבן העזר עם "בית שמואל". ב) שו"ת מהרי"ק. ג) שו"ת תורת אמת למוהר"א ששון. ד) שו"ת מעיל צדקה. בכל אלו נמצאות על הגליון הגהות בגוכתי"ק אדמו"ר הזקן.

שנים מהספרים האלה נזכרים ברשימת הספרים שנלקחה ממנו בעת המאסר:

א) כל חלק מחלקי ה"שלחן ערוך" מופיע בה כספר לעצמו: "חושן משפט" הוא מס' 4 ברשימה, "אורח חיים" הוא מס' 28 ברשימה ("מגיני ארץ"), ו"אבן העזר" הוא מס' 83 ברשימה. חלק יורה דעה אינו מופיע ברשימה.

ב) מס' 40 ברשימה הוא "שו"ת תורת אמת".

כבר נזכר לעיל, שרק חלק מהספרים שבביתו נלקחו לפטרבורג והשאר נשארו חתומים בחותם מיוחד בבית. הס' שו"ת מהרי"ק ושו"ת מעיל צדקה, הם כנראה מבין הספרים האלו שנשארו בביתו, או אולי קנאם אחרי המאסר ואז כתב עליהם את הגהותיו.

* * *

כיון שבגליונותיהם נרשמו הגהות בגוכתי"ק אדמו"ר הזקן, נשמרו ספרים אלה תמיד בין כתבי-היד (ולא בין ספרי הדפוס). כך עברו ספרים אלו מדור לדור, מנשיא חב"ד לנשיא ממלא מקומו, יחד עם כל אוסף כתבי היד.

וזאת עד פרוץ מלחמת העולם השניה, כשניצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מפולין הכבושה והגיע לארה"ב, ואילו אוסף כתבי-היד נחשב זמן רב כאבוד.

אוצר כתבי-היד נמצא לאחר שנים רבות בספריה הצבורית של ווארשא ומשם הוחזר לרשות חב"ד (כפי שיסופר להלן פרק יא), אך ארבעת הספרים האלה הובדלו, כנראה, מכתבי-היד בתקופת המלחמה, ולא חזרו עם כתבי היד.

בקיץ תשמ"ו הגיע לארה"ב נכרי פולני, ובידו הספר שו"ת מהרי"ק (לבוב תקנ"ח) שעם הגהות אדמו"ר הזקן על הגליון. לדבריו בא לו ספר זה בירושה מזקינו. הספר נקנה ע"י אחד מחסידי חב"ד והוחזר לספריית חב"ד. ההגהות ותצלום כתי"ק נדפסו בקובץ יגדיל תורה נ.י. (חוב' עא, תמוז-אלול תשמ"ו).

שלשת הכרכים האחרים עדיין לא נמצאו. הם ידועים לנו מתוך שו"ת "צמח-צדק", שבהן נעתקו כמה מההגהות שרשם כ"ק אדמו"ר הזקן בגוכתי"ק על גליונות הספרים האלו. גם הגהות אלו נדפסו בקובץ יגדיל תורה שם.

כתבי-ידו-הקדושה

מלבד הספרים הנ"ל ששרדו משתי השריפות, נשארו לפליטה עוד כמה מכתבי-ידו-הקדושה:

באחת מאגרותיו (המועתקת לקמן פרק ג) מספר כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" כי הכנת דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן וסידורם לדפוס התחילה כבר בחיים חיותו בעלמא דין, ואשר "הרבה מהן שם רבנו [הזקן] ז"ל בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס".

את הדברים האלו מודיע כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" גם בשער הספר "תורה אור":

וע"פ ציווי כ"ק אדמו"ר [הזקן] נ"ע כתבם [אחיו המהרי"ל מיאנאוויטש] כתיבה תמה ומאושרה, ורובם סדרם [מהרי"ל] לפני אחיו אדמו"ר [הזקן] נ"ע, והוא הגיה אותם בכבודו ובעצמו בכתבו ובלשונו.

מכתבי-יד-קודש אלו - הנחות המהרי"ל שעם הגהות כ"ק אדמו"ר הזקן - לא הגיעו לידינו אלא שני דפים מהדרוש דש"פ וארא תקנ"ד, הידוע בשם "דער פרומער וארא". הם נתפרסמו, במצורף לתצלום כתי"ק, ב"כרם חב"ד" (גליון 2 ע' 4-14), ובס' מאמרי אדה"ז - בראשית שמות (הוצאת תשמ"ט, הוספות, ע' 28-30; 44-48).

שאר הנחות המהרי"ל שעם הגהות כ"ק אדמו"ר הזקן, נשרפו אולי גם הם בשריפות ביתו בלאדי האמורות לעיל. וא"כ לא היו לפני ה"צמח צדק" בשעת עריכת ה"תורה אור", כי אם העתקות מהם. כך נראה מהמשך דברי ה"צמח צדק" באגרת הנ"ל "כי מפני העתקות רבו הטעות סופר במאד" וכך נראה גם באחת מתשובותיו (שער המילואים ח"ד סי' קמב) "ואחר הסתלקותו נ"ע לא נמצאו כלל הכתבים אצל היורשים ולא נודע מהם".

אמנם הגיעו לידינו ידיעות ברורות, על אחדים מדרושים אלו שהוגהו על ידי כ"ק אדמו"ר הזקן, שהיו קיימים עדיין בתקופת כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק", המזכיר אותן בדרושיו (את האזכרות האלו ליקט הר"א שי' מטוסוב ופרסמן ב"כרם חב"ד", גליון 1 ע' 12). וא"כ אולי היו הם בין הכתבים הנשרפים בשריפה הגדולה דליובאוויטש (בין השנים תרט"ז-י"ח), שיסופר עליה לקמן פ"ג.

* * *

שריד נוסף מאותו סוג הוא אגרת התשובה, כתי"ק כ"ק אדמו"ר האמצעי המוגה בכתי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן. תצלום כתי"ק נדפס בס' אגה"ת עם מ"מ וכו' (קה"ת תשמ"ו) בתחלתו.

זאת, בנוסף לארבעה עמודים כת"י ס' התניא "אשר קרוב לודאי שזהו גוף כתי"ק רבנו הזקן". תצלומו ניתן בהוספות לס' התניא, במצורף ל"ביאור על אדות הכתב יד" מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ראה גם "תורת חב"ד - ביבליוגרפיות - תניא" ע' 9).

גם נשארו בכתי"ק אדמו"ר הזקן - תשובה אחת (תצלומה נדפס כהוספה לשו"ע שלו הוצ' קה"ת, אחרי השו"ת בח"ה-ו), ומספר אגרות (תצלומם בספר אג"ק שלו ע' שפה-שצז, מילואים ע' לא-ג. קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' מג ע' שעו; חוב' מו ע' קפז; חוב' ע ע' קפח; ס' תולדות חב"ד בארה"ק ע' יב, טו, כז, לא. שוב נאספו ב"כרך חב"ד" חוב' ד ע' 54. 100. 319 ואילך.).

הנחות והעתקת התורות

כ"ק אדמו"ר הזקן בעצמו מיעט בכתיבת דרושיו ומאמריו. הוא כתב בעצמו את חבוריו תניא ושלחן ערוך, תשובות ואגרות, וגם מספר קטן של דרושים. אמנם היה כ"ק אדמו"ר הזקן מרבה באמירת דרושים, והמובחרים שבשומעים היו מעלים אותם על הכתב. רשימות אלו נקראות בשם "הנחות".

ראש וראשון לכותבי ה"הנחות" הוא אחיו של כ"ק אדמו"ר הזקן, הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש. על כך מספר כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" באחת מתשובותיו (מילואים ח"ד סי' קמב): "אדמו"ר [הזקן] נ"ע, דרשותיו הי' כותב אחיו הרי"ל ז"ל [מיאנאוויטש], והוא [כ"ק אדמו"ר הזקן] הי' משלם לו, להפיצם בישראל לכל השומעים". לידינו הגיעו רק שרידים מדרושים בגוכתי"ק (ראה כרם חב"ד חוב' ד ע' 349 ובהע' 8 שם). דרוש אחד הגיע לידינו מוגה בכתי"ק אדמו"ר הזקן (שם חוב' ב ע' 13).

בשנת תקנ"ו לערך התחיל גם כ"ק אדמו"ר האמצעי לרשום הנחות מדרושי כ"ק אביו אדמו"ר הזקן. על כתבים אלו - לקמן בפרק הבא.

לערך בשנת תקס"ב התחיל גם ה"ר משה בן כ"ק אדמו"ר הזקן לרשום הנחות מדרושי אביו. מהנחות אלו נשארו בידינו בכתי"ק ארבעה כרכים: א) דרושי "תקס"ב תקס"ג ומקצת תקס"ד תקס"ה" (כת"י 1030). ב) דרושי תקס"ה (כת"י 2058). ג) דרושי פירוש המלות בתפלה, תקס"ו-ז (כת"י 237. נדפסו בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שמב ואילך). ד) דרושי תקס"ז-ח (כת"י 1066).

שלשה כרכים נוספים משלו היו באוסף כתה"י, כנזכר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מיום ח"י שבט תרצ"א (אג"ק שלו ח"ב אגרת תקכ): "כתבי ר' משה נ"ע נמצאים אצלי בכי"ק שבעה כרכים, וכלם הנחות ששמע מרבינו הגדול". וראה גם "כרם חב"ד" ח"ד ע' 351.

לערך בשנת תקס"ה התחיל גם כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לרשום הנחות מדרושי כ"ק זקינו אדמו"ר הזקן. על כתבים אלו - לקמן פרק ג.

מאותה שנה ואילך הגיעו לידינו גם הנחות החסיד ר' פנחס רויזעס (שיק) משקלאוו, ונדפסו בס' "מאמרי אדה"ז - הנחות הר"פ ז"ל".

באותם ימים היה כל חסיד מעתיק בעצמו, או קונה מאחד הסופרים המעתיקים את הדרושים מתוך כתבי המהרי"ל, או מכתבי שאר כותבי ה"הנחות". בקשר להעתקות אלו כותב כ"ק אדמו"ר הזקן ב"תקנות דלאזניא" (אג"ק אדה"ז אגרת מב):

כל הנערים הנוסעים למחננו מהיום והלאה יביאו עמהם הכתבים והעתקות מד"ח חדשים גם ישנים, ואפילו ההעתקות מד"ח שכתב אחי נ"י, להיות כי רבה בהם השיבושים העצומים, וכל אחד ואחד יכרוך כתבים שלו, ויכתוב שמו על הכרך, וימסור ליד אחי נ"י ויגיה אותם, בצירוף מגיהים אחרים דקהלתנו דוקא בהשגחת אחי עליהם להגיה, ואח"כ יוחזר לכאו"א הכתבים שלו.

מכל הכתבים האלה, וכן מכתבי ה"הנחות" של חסידים נוספים שהיו רושמים את דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, רבו כמו רבו ההעתקות.

יותר ממאה כרכים של העתקות דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, שנעתקו באותה תקופה, נשתמרו עד היום בספריה. יש לשער שזהו רק חלק קטן מההעתקות שהיו קיימות אז, אלא שכרגיל, נשרפו רובן בשריפות המרובות שהיו פוקדות את העיירות, או אבדו.

מתוך כל הכרכים הללו, וגם מתוך העתקות שנכתבו בשנים מאוחרות יותר, נערכו ונדפסו ע"י מערכת קה"ת כעשרים וחמש כרכי סדרת "מאמרי אדמו"ר הזקן", כדלקמן פט"ו.

העתקות ה"תניא" וה"שלחן ערוך"

לערך בשנת תקנ"ב התפרסם ברבים ס' התניא של כ"ק אדמו"ר הזקן. אודות העתקותיו הרבות נאמר בהקדמת הספר:

הנה אחר שנתפשטו הקונטריסים הנ"ל בקרב כל אנ"ש הנ"ל בהעתקות רבות מידי סופרים שונים ומשונים, הנה ע"י ריבוי ההעתקות שונות רבו כמו רבו הט"ס במאוד מאוד, ולזאת נדבה רוחם של אנשים אפרתים .. לטרוח בגופם ומאודם להביא את קונטריסים הנ"ל לבית הדפוס מנוקים מכל סיג וט"ס ומוגהים היטב.

אחר הדפסת ספר התניא, מוגה מטעויות הסופרים וערוך מחדש במהדורא בתרא, לא היה יותר צורך בשמירת כת"י משובשים של ה"מהדורא קמא", ולכן לא נותרו כיום אלא טפסים בודדים מאותם כת"י. עשרה מהם מתוארים בהוספות לס' התניא הוצאת תשמ"ב ואילך. וכת"י נוסף נמצא במכון האסיתי בלנינגרד (מס' 177A).

מתוך כתבי-היד הללו נדפס הס' "לקוטי אמרים מהדורא קמא מכת"י" (קה"ת תשמ"ב).

החיבור השני של כ"ק אדמו"ר הזקן, שרבו העתקותיו בכת"י, הוא ספר השלחן ערוך. אודותיו כבר הועתק לעיל מ"הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל", שגוכתי"ק החיבור הזה נשרף "ולא נותר כ"א ההעתקות המפוזרים אצל התלמידים אחת הנה וא' הנה". ועל כך מוסיפים הם:

מחמת ריבוי העתקת הכתבים אשר הורק מכלי אל כלי מחברא לחברא דאית לי' המצא תמצא שיהיה איזה טעות בקצת מקומות שגיאות מי יבין מטעות סופר .. באנו להזהי' באזהר' נורא' על כל מי שיש בידו איזה כתבי קודש מאאמו"ר ז"ל הן בנגלה והן בנסת' שלא להביאם לבית הדפוס .. כי יש תחת ידינו מהדורא בתרא של אאמו"ר ז"ל, ואולי קוד' חזר' נשני'.

נודע לנו מכך, שגם מחיבור השלחן ערוך היו באותה תקופה העתקות המהלכות בין אנ"ש, וגם בהן היו שתי הסיבות שלא להדפיסן כמות שהן: א) מחמת ריבוי טעויות הסופר; ב) שלפעמים הן רק מהדו"ק.

גם כתבי-יד אלו לא נשתמרו אחרי הדפסת השלחן ערוך, מלבד כרך אחד (כת"י 238), רובו ככולו כתי"ק מהרי"ל אחי כ"ק אדה"ז, וחלקו כת"י מעתיקים אחרים. נכללו בו העתקת סימנים רבים משו"ע חלק או"ח ויו"ד וההלכות שבסידור, ויש בו גם סימנים רבים בכתי"ק מהרי"ל מהדורא אחרת מהשו"ע, שעדיין לא נתבררה מהותה אל נכון. ע"פ סימני המים שבנייר נראה שנכתבה בשנים תקנ"ח-ט לערך, (תיאור כתה"י ראה "פתח דבר" לשו"ע אדה"ז הוצאת תשמ"ה ואילך; "ספרי ההלכה של אדה"ז", קה"ת תשד"מ, ע' י-יב).

מתוך כתב-היד הזה נדפסו (בהוספות להוצאת תשמ"ה ואילך) השלמות לשו"ע אדמו"ר הזקן. והסימנים שבמהדורא האחרת הנ"ל נתפרסמו בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוברות ה; י; יא.